הצהרת נתניהו על פטור מגיוס ללומדי תורה היא רגע מזקק | דן פרי

ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כי יש לשמר את עולם התורה, אך מי שאינו לומד צריך להתגייס. הצהרה זו, שניתנה בעקבות עיכוב חרדים משתמטים בנתב"ג, מתייחסת לדרישת המפלגות החרדיות להעניק פטור מגיוס לצעירים חרדים הלומדים בישיבות. נתניהו הבטיח זאת לקואליציה ב-2022, והצהרתו הנוכחית מאשרת כי יעד זה נותר בעינו, וכי קואליציה עתידית שתלויה במפלגות החרדיות תפעל לביצורו.

הכותב מבקר בחריפות את ההסדר הקיים, המעניק פטור מגיוס ללימוד תורה, ומשווה אותו למערכת תמריצים מעוותת. הוא מציין כי עשרות אלפי גברים חרדים בגיל גיוס נמצאים מחוץ למערכת, וחלקם רשומים כתלמידי ישיבות ללא עיסוק ממשי בלימוד. נשאלת השאלה מדוע לימוד תורה מקנה זכות יתר שאינה ניתנת לסטודנטים בתחומים אקדמיים אחרים. ההשלכות חורגות מעבר לצבא, וכוללות תמיכה ציבורית נרחבת, פטורים משירות, ואורח חיים המבוסס על תלות כלכלית ממושכת של גברים, בעוד נשותיהם מפרנסות משפחות מרובות ילדים. משפחות אלו נהנות מקצבאות וסובסידיות נוספות, המוערכות בכ-15,000 שקל בחודש.

הכותב מזהיר מפני השלכות דמוגרפיות קיומיות. האוכלוסייה החרדית, המהווה כשישית מאוכלוסיית ישראל ובעלת שיעור ילודה גבוה, עלולה להוביל לרוב של "לומדי תורה" שאינם כשירים לעבודה ואינם משרתים בצבא בעוד כ-50 שנה. מצב זה, יחד עם פוטנציאל לבריחת מוחות של אנשי מקצוע מיומנים, עלול להאיץ את הפיכתה של ישראל ל"איראן יהודית". הוא מתאר שיחות עם רבנים בכירים המביעים התנגדות ללימודי ליבה ושירות צבאי, ומאמינים שהשינוי הדמוגרפי יעניק להם כוח פוליטי מכריע.

שורשי ההסדר הפוליטי נעוצים בתקופת בן-גוריון, שהעניק פטורים למספר קטן של תלמידי ישיבות, והורחב על ידי מנחם בגין בתמורה לתמיכה פוליטית. נתניהו הפך את שימור ההסדר למרכיב מרכזי בשימור שלטונו. הכותב קורא לשינוי יסודי במערכת התמריצים, הכולל חיוב לימודי ליבה, שירות צבאי או לאומי, ועידוד תעסוקה והישגים חינוכיים. הוא מדגיש כי צרכי הביטחון של ישראל, במיוחד לאור נטל המילואים, הופכים את חלוקת האחריות הנוכחית לבלתי נסבלת, ומטיל ספק בפטריוטיות של שימור הסדר המחליש את צה"ל.