בית המשפט הורה למשרד הפנים לדון מחדש בבקשת אזרחות של נכד ניצול שואה שרוצה להתגייס לצה"ל

בית המשפט לעניינים מנהליים בלוד הורה למשרד הפנים ולרשות האוכלוסין וההגירה לדון מחדש בבקשת אזרחות של נכד לניצול שואה, שהגיע לישראל עם הוריו. השופטת קרן אזולאי קבעה כי לאור רצונו של הצעיר להתגייס לצה"ל, יש להכריע בעניין בהקדם.

על פי פרטי המקרה, אביו של הצעיר, יליד רוסיה ונכד ליהודייה, עלה לישראל באוקטובר 2019 מכוח חוק השבות יחד עם אשתו ובנו בן ה-12. הבן, שאינו זכאי לאוטומטית למעמד עולה, קיבל תושבות זמנית (טופס 5א) לשנה. כ-20 יום לאחר מכן, המשפחה שבה לרוסיה.

האב שב לישראל במרץ 2021, ואמו ובנו הגיעו ביולי אותה שנה. למרות שהאישור המקורי לבן פג תוקף, הוא הורשה להיכנס לישראל בביקורת הגבולות בבן גוריון על בסיס טופס 5א. בינואר 2022, האב ביקש להאריך את אשרת השהייה, אך בקשתו נדחתה כעבור כשנה, בטענה שמרכז חיי המשפחה אינו בישראל. ערעור שהוגש לאחר מכן התקבל, ואשרת השהייה הוארכה.

בינואר 2025, האב הגיש בקשה לאזרחות לבנו. רשות האוכלוסין וההגירה דחתה את הבקשה בטענה שהתנאי המרכזי, מגורים בישראל במשך שלוש מתוך חמש השנים שקדמו לבקשה, לא התקיים. האב פנה לבית המשפט, בטענה שמרכז חיי בנו בישראל מאז יולי 2021, וכי עיכובים שנגרמו מפעולות משרד הפנים אינם באשמתו.

מנגד, רשות האוכלוסין טענה כי טופס 5א שהונפק לבן ב-2021 ניתן בטעות, שכן האישור הקודם כבר פג תוקף. לטענתם, רק מאפריל 2023 היה לצעיר מעמד תושב זמני תקף, ורק מתאריך זה יש לספור את התקופה הנדרשת לאזרחות.

השופטת אזולאי לא קיבלה את עמדת הרשות. היא ציינה כי לא הוסבר למשפחה מה הייתה ה"טעות", מתי וכיצד התגלתה, וכי לא עודכנו בזמן אמת שהסטטוס ניתן בטעות. בפועל, הטופס לא בוטל עד דצמבר 2022. בית המשפט קבע כי התעלמות מתקופה זו בחישוב האזרחות משמעותה "ביטול רטרואקטיבי של הסטטוס" ו"החלה רטרואקטיבית של תיקון". השופטת קבעה כי לא הוצגה סיבה מספקת להתעלם מתקופה זו, וכי לא ניתן להטיל את השלכות טעות הרשות על הצעיר, שכן הדבר גורם לו "נזק משמעותי לאינטרס המבוסס על אמון".

בסופו של דבר, בית המשפט הורה כי יש לכלול בחישוב גם את התקופה מיולי 2021 עד דצמבר 2022, מה שיאפשר לצעיר לעמוד בדרישת שלוש שנות המגורים. הבקשה תועבר בחזרה לרשות האוכלוסין לדיון מחודש. הרשות חויבה גם לשלם הוצאות משפט בסך 4,000 שקלים.