תנופה על הנייר, שממה בשטח: כך הפכה המנהלת לשיקום הצפון לחגיגת ג'ובים פוליטית

למעלה משנתיים לאחר פגיעת הטילים, אזורים נרחבים בצפון ישראל, כולל מסעדות ובתי מגורים בשתולה ואצטדיונים בקריית שמונה, עדיין עומדים הרוסים ומושבתים, בעוד תושבים רבים נוטשים את האזור. במקביל, הממשלה הקימה מנגנון בירוקרטי מנופח, המכונה "מנהלת תנופה", הכולל פרויקטורים, יועצים ופעילים פוליטיים, במטרה לקדם את שיקום הצפון. למרות תקציבים של מיליונים, התושבים מדווחים על חוסר תזוזה משמעותי בשטח, ועל תחושה שהמדינה אינה מטפלת כראוי בבעיות האזור.

המנגנון לשיקום הצפון החל את דרכו כמטה קטן במאי 2024, אך לאחר עיכובים וביקורת, פורק והוקם מחדש כ"מנהלת תנופה" במשרד האוצר, תחת אחריותו של השר זאב אלקין. מאז, מספר התקנים במנהלת זינק ל-42 עובדים והתקציב התפעולי ל-50 מיליון שקלים. ראשי רשויות בצפון מביעים תסכול מהקמת גוף נוסף, בנוסף למשרד הנגב-גליל, ורואים בכך בזבוז כספי ציבור והקמת "חגיגת ג'ובים" פוליטית.

בדיקה מעלה כי רבים מהתקנים במנהלת אויישו בפטור ממכרז, וכי המנהלת הפכה למקלט לפעילים פוליטיים, בעיקר מהליכוד ומישראל ביתנו. דוגמאות לכך כוללות מינויים של חברי מרכז ליכוד וסגני ראשי ערים לשעבר לתפקידים שונים, לעיתים ללא קשר ברור לתחומי אחריותם. למרות שהמנהלת טוענת כי רוב העובדים מתגוררים בצפון, כי המינויים נעשו על פי כישורים, וכי נאסר על העובדים לעסוק בפעילות פוליטית, נראה כי התושבים והרשויות המקומיות בצפון עדיין ממתינים לראות שינוי ממשי בשטח.

המיקום הפיזי של משרדי המנהלת, כ-80 קילומטרים מדרום ליישובי קו העימות, מעורר גם הוא ביקורת, כאשר ראשי רשויות מציעים להעביר את המשרדים צפונה כדי להגביר את הנגישות וההשפעה. התושבים, כמו דודו חתן משתולה והרצל בן אשר מקריית שמונה, מביעים ייאוש ותחושת הזנחה, ומטילים ספק ביכולתם לשקם את חייהם ואת קהילותיהם תחת המצב הנוכחי.