המצור במפרץ מכה בדובאי ובממשלה מחפשים פתרונות מחוץ לקופסה

כלכלת דובאי התכווצה ב-2.3% במחצית הראשונה של 2026, מה שמעורר דאגה בקרב הנהגת איחוד האמירויות. ההתכווצות נובעת בעיקר מפגיעה בסחר, שהיווה את המגזר הלא-נפט הגדול ביותר, ומושפעת מחסימת מצר הורמוז. נמל ג'בל עלי, אחד מנמלי המכולות הגדולים בעולם ומרכז סחר חופשי חשוב, נפגע משמעותית, מה שהשפיע גם על חברת דובאי פורטס. הפגיעה בסחר מהווה אתגר משמעותי עבור דובאי, ששואפת להיות מרכז עסקים בינלאומי. המסדרון הכלכלי IMEC, שאמור היה לעבור דרך ג'בל עלי לישראל, גם הוא בספק.

בניגוד למגזר המסחר, סקטור הפיננסים והביטוח בדובאי הציג צמיחה מרשימה של 8.8%, וגם ענף הבנייה רשם צמיחה קלה. מנכ"ל מחלקת הכלכלה והתיירות של דובאי, הילאל סעיד אל־מרי, הדגיש את יכולת ההסתגלות של הכלכלה ואת חוזקם של המגזרים האסטרטגיים.

מומחים מציינים כי האירועים האזוריים מטרידים את הכלכלה האמירותית, אך דובאי עשויה להשתמש במצב כדי להדגיש את יציבותה יחסית למדינות אחרות. כפתרון אסטרטגי, איחוד האמירויות מפתחת את נמל פוג'יירה, הממוקם מחוץ למצר הורמוז, באמצעות הסכם ארוך טווח עם דובאי פורטס. פיתוח זה נועד להוות גיבוי לנמל ג'בל עלי.

במקביל, נשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד, מפתח קו מדיני וביטחוני חדש מול סעודיה, ומתקרב לנסיך הכתר מוחמד בן סלמאן. ההתקרבות נובעת מהאיום החות'י ומהצורך בשיתוף פעולה לפתרון המלחמה בתימן. מומחים רואים בפגישה בין בן זאיד לשר ההגנה הסעודי, חאלד בן סלמאן, צעד חיובי, אך מציינים כי קיים חשדנות רבה בין המדינות. שיתוף פעולה סעודי-אמירתי עשוי להשפיע על היחסים עם קטאר ועומאן, וכן על ההתמודדות מול איראן וישראל.