300 מיליון בדיקות מעבדה: חוקרי מכון ויצמן מצאו שגיל המעבר הוא מדרגה חדה ולא ירידה הדרגתית
תומצת מתוך Bizportal על ידי baba
מחקר חדש של מכון ויצמן מצא כי גיל המעבר הוא שינוי חד בגוף ולא תהליך הדרגתי, כפי שמשתקף מניתוח של למעלה מ-300 מיליון בדיקות מעבדה של מיליון נשים. החוקרים פיתחו שיטה חדשה לניתוח נתונים המאפשרת לזהות קפיצות חדות בעשרות מדדים פיזיולוגיים סביב הווסת האחרונה. המחקר מצביע על שינויים הורמונליים המקדימים את גיל המעבר בכ-15 שנה ומדגיש את חשיבות הטיפול המונע בשנים שלפניו.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- מחקר מכון ויצמן מצא שגיל המעבר הוא שינוי חד בגוף, לא תהליך הדרגתי.
- המחקר ניתח למעלה מ-300 מיליון בדיקות מעבדה של מעל מיליון נשים בישראל ובארה"ב.
- עשרות מדדים פיזיולוגיים בגוף משתנים בבת אחת סביב הווסת האחרונה, כמו במדרגה.
- השינויים ההורמונליים המקדימים מתחילים כ-15 שנה לפני הווסת האחרונה, מוקדם מהערכות קודמות.
- המחקר מדגיש את חשיבות הטיפול המונע והרגלים בריאים בשנים שלפני גיל המעבר.
מחקר חדש של מכון ויצמן למדע, שפורסם בכתב העת Nature Medicine, מציע כי גיל המעבר אינו תהליך הדרגתי אלא שינוי חד המתרחש בגוף. החוקרים ניתחו נתונים מלמעלה ממיליון נשים בישראל ובארצות הברית, ומצאו כי סביב הווסת האחרונה, עשרות מדדים פיזיולוגיים משתנים בבת אחת, בדומה ל״קפיצה״ או ״מדרגה״. 52 מתוך 90 סוגי בדיקות מעבדה, החל מבדיקות עצם ועד תפקודי כבד וכליות, הראו שינוי חד זה.
הקושי במחקר גיל המעבר הוא שמועד הווסת האחרונה אינו נרשם בדרך כלל בתיק הרפואי, מה שמטשטש שינויים חדים. כדי להתגבר על כך, החוקרים השתמשו בשיטה מתחום האסטרונומיה לחידוד נתונים מטושטשים, תוך הסרת ההשפעה של פיזור גיל הווסת האחרונה. השיטה מאפשרת לשחזר את המסלול הממוצע של השינויים הפיזיולוגיים כאילו כל הנשים עברו את השינוי באותו רגע.
השינויים החדים ביותר נצפו בהורמוני המין, אך גם במערכות רבות אחרות כמו כבד, כליות, עצם, דם ושומנים. גודל הקפיצה היה דומה בין ישראל לארה"ב, מה שמחזק את ההערכה שמדובר בתופעה ביולוגית. השינויים במדדים רבים מצביעים על סיכון מוגבר למחלות כמו אוסטאופורוזיס והתקפי לב, אם כי רמות הברזל וההמוגלובין משתפרות ככל הנראה עקב הפסקת הדימום החודשי.
המחקר מצביע על כך שהשינויים ההורמונליים המקדימים מתחילים כ-15 שנה לפני הווסת האחרונה, הרבה לפני הערכות קודמות. פרופ' אורי אלון, שהוביל את המחקר, הדגיש כי המטרה היא לא להפחיד, אלא להדגיש את החשיבות של פעילות גופנית, תזונה והרגלים בריאים בשנים שלפני גיל המעבר, ואף להרחיב את חלון הזמן לטיפול מונע. השיטה שפותחה עשויה להתאים גם לחקר מעברים פיזיולוגיים אחרים.
מוזכרים