נבחרת הדירקטורים - כך משתלטת הממשלה על מכרה הזהב של הג'ובים

ממשלת נתניהו מקדמת חקיקה לביטול "נבחרת הדירקטורים", מנגנון שנועד להבטיח מינוי דירקטורים מקצועיים בחברות ממשלתיות, ולהעניק לשרים שליטה ישירה על המינויים. כיום, 312 מתוך 716 מקומות בדירקטוריונים ממשלתיים ריקים, מצב שמבקר המדינה קבע כי האחריות לו מוטלת על השרים. הצעת חוק של הקואליציה מבקשת להפוך את הכשל לשיטה, ולאפשר מינוי פעילים פוליטיים לאחר תקופת צינון קצרה בלבד.

הדירקטוריון אחראי על קביעת מדיניות החברה ופיקוח על ההנהלה, ומינוי דירקטורים חסרי כישורים עלול לפגוע בתפקוד החברות. בתעשייה האווירית, למשל, היעדר יו"ר קבוע במשך שנה וחצי הוביל למאבק בין השרים ישראל כץ ודודי אמסלם, ועל פי דיווחים, עיכב אישור עסקאות לייצור טילי חץ. למרות שהתעשייה האווירית טענה שהייצור לא נפגע, היא עצמה עתרה לבג"ץ בטענה שהמצב עלול לפגוע בביטחון המדינה.

"נבחרת הדירקטורים", שהוקמה ב-2013 על פי המלצת מבקר המדינה, כוללת מאגר של כ-1,200 מועמדים שעברו מיון מקצועי. הצעת החוק הנוכחית, שעברה קריאה טרומית, מבקשת לבטל את המאגר, לאפשר מינוי כל אדם מעל גיל 25 ללא קשר להשכלה רלוונטית, ולקצר את תקופת הצינון לפעילים פוליטיים לחצי שנה בלבד. היועצת המשפטית לממשלה קבעה כי ההצעה "פוגעת בציבור והופכת את החברות הממשלתיות למאגר של משרות לשם מינוי מקורבים".

נתונים מראים כי מאז 2023, קצב המינויים הפוליטיים בדירקטוריונים הוא כפול מזה שנרשם בתקופת הממשלה הקודמת. ועדת הבדיקה למינויים מצאה זיקה פוליטית ל-32 מועמדים מאז 2023, לעומת שישה ב-2022. הצעות חוק נוספות המקדמת הקואליציה נועדו לאפשר מינויים פוליטיים נוספים בשירות המדינה ובחברות ממשלתיות, והעברתן תלויה בתוצאות הבחירות.