כבר לא רק כוח מסייע: המהפכה של חיל ההנדסה הקרבית

חיל ההנדסה הקרבית עבר מהפך משמעותי בשלוש שנות המלחמה האחרונות, והפך מכוח מסייע לכוח מוביל וקדמי בלחימה. האתגרים שהציבו מנהרות חמאס, תשתיות הטרור בלבנון והצורך להתמודד עם מטענים ורחפנים שינו את תפיסת הפעלתו והביאו להרחבת סדר הכוחות, הקמת מסגרות חדשות, שילוב אמצעים רובוטיים והחלפת נגמ"שי הפומ"ה בנמ"רים. בית הספר להנדסה צבאית (בהל"ץ) מעדכן את ההכשרות בהתאם ללקחי הקרב, תוך התמקדות באיומים כמו רחפני נפץ, לוחמה תת-קרקעית ובמרחבים בנויים והרוסים. כמו כן, הוקם מדור ייעודי להכשרת מפעילים רובוטיים, והגדלת היקף ההכשרות ללוחמים ולמפעילי ציוד מכני הנדסי.

בפיקוד הדרום, האתגר המרכזי היה מערך המנהרות של חמאס, שהפתיע בהיקפו ועומקו. הכוחות נדרשו ללמידה מהירה ולפיתוח מענים תוך כדי לחימה, תוך השמדת תשתיות טרור, מחסני אמל"ח ובורות שיגור. במקביל, כוחות ההנדסה ממשיכים לפעול נגד תשתיות תת-קרקעיות ברצועה ולבנות מוצבים ותשתיות הגנה קדמיות. בפיקוד הצפון, האתגרים כללו התמודדות עם תשתיות תת-קרקעיות של חיזבאללה, מכשולים טבעיים, שימוש ביכולות גישור מעל הליטני והתמודדות עם רחפני נפץ. כמו כן, הוקמו מוצבים חדשים ובוצעו התאמות לתוואי השטח.

בפיקוד המרכז, כוחות ההנדסה פועלים לשינוי פני השטח כדי לצמצם מראש אפשרות לפיגועים, תוך טיפול בתשתיות טרור, הריסת בתי מחבלים והקמת תשתיות ביטחוניות. המשימה כוללת גם ארגון המרחב, חשיפת שטחים לאורך צירים וטיפול בנקודות תורפה. האתגר המרכזי כעת הוא לשמר את ההתעצמות והשינויים שחלו בחיל במהלך המלחמה, ולהפוך אותם ליכולת קבועה באמצעות כוח אדם מיומן, תשתיות הכשרה ומנגנון למידה מתמשך, גם בתקופות של שגרה.