הכלכלה הישראלית מתאוששת: צמיחה של 15.4% ברבעון השני, אך תלויה בהוצאה ממשלתית

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) עדכנה כלפי מעלה את הערכתה לקצב התאוששות הכלכלה הישראלית ברבעון השני של 2026, והעמידה אותו על 15.4% בחישוב שנתי. נתון זה מחזיר את התחזית לשיעור המקורי, לאחר ירידה זמנית בספטמבר ל-14.9%. ירידת הפעילות העסקית ברבעון הראשון, שנבעה מהמבצע "אריות הריקים", הייתה מתונה מהצפוי, ועמדה על 1.5% בלבד. נתונים מתוקננים אלו מראים כי המחצית הראשונה של 2026 הציגה את הגידול החזק ביותר מאז תחילת המעקב, עם עלייה של 3.7% בהשוואה למחצית השנייה של 2025.

עם זאת, מאחורי הנתונים המרשימים מסתתרת צמיחה לא אחידה. המנועים העיקריים של ההתאוששות היו הוצאות הממשלה והמגזר הביטחוני, בעוד שהיצוא וההשקעות המקומיות הציגו ביצועים מתונים יותר. יצוא סחורות, ללא הייטק ויהלומים, תוקן ל-17.7% (לעומת 25.2% באוגוסט), והיקף היצוא הכולל ירד מ-35.2% ל-26.6%. לעומת זאת, ההוצאה הממשלתית זינקה מ-19.5% ל-22.4%, כאשר עיקר התקציב הופנה לצרכי ביטחון, שצמחו ב-20.4% (לעומת 14.7% במקור).

מקורות צמיחה פנימיים נותרו מוגבלים. ללא פעילות חברות ישראליות בחו"ל, צמיחת התמ"ג ברבעון השני הייתה עומדת על 13.8% בלבד. הדינמיקה של השוק המקומי במחצית השנה מוערכת בצניעות, ב-1.3% בלבד. ההשקעות בהון קבוע תוקנו כלפי מטה ל-4.1%, למרות גידול מרשים של 152% בתחום ההייטק (לעומת ציפיות של 181%). השקעות במכונות וציוד אף ירדו ב-6.5%.

הצריכה הפרטית הפגינה חיוניות, עם עלייה שנתית של 14.6%, בעיקר בזכות ביקוש גבוה למוצרי בני קיימא. גידול לנפש בקטגוריית רכב ומוצרי חשמל הגיע ל-29.8%. התמ"ג במגזר העסקי עלה ב-17.7%, והתעשייה והכרייה הציגו קפיצה של כ-46%. היבוא האזרחי גדל ב-37.3%. הלמ"ס מדגישה כי הנתונים אינם סופיים וכי עדכון נוסף יפורסם ב-16 בנובמבר.