איזנקוט הותקף בכנס: "למה הקטנת את הצבא?" והשיב

במהלך כנס בחירות של מפלגת ישר בגבעת שמואל, הטיח מילואימניק ביושב ראש המפלגה וברמטכ"ל לשעבר, גדי איזנקוט, טענות על צמצום כוח האדם בצה"ל לפני מתקפת ה-7 באוקטובר. המשתתף סיפר כי לפני כעשור ביקש לשוב לשירות אך נענה שאין בו צורך, וטען כי צמצום זה היה אחד הגורמים למצב שהוביל למתקפה, וכי לאייזנקוט הייתה אחריות לכך.

איזנקוט דחה את הטענות וטען כי כל הפרסומים בנושא הם שקר וכזב, והבהיר כי לא סגר חטיבות כפי שיוחס לו. הוא הפנה את האחריות להחלטות על צמצום השירות הסדיר לראש הממשלה בנימין נתניהו, וסיפר כי נתניהו ביקש לקצר את השירות משלוש לשנתיים עוד לפני כניסתו לתפקיד הרמטכ"ל. לדברי איזנקוט, הוא התנגד לכך בתוקף, ולאחר ויכוחים הוחלט לקצר את השירות בארבעה חודשים בלבד, לצד תוספת של 3,000 אנשי קבע. הוא הדגיש כי העביר צבא סדיר גדול יותר לאביב כוכבי מזה שקיבל מבני גנץ.

איזנקוט מנה יחידות שהוקמו בתקופתו, בהן חטיבת הקומנדו, וחטיבת מילואים וחילוץ והצלה, אך אישר כי בוצעה רפורמה במערך המילואים שכללה צמצום כוח אדם, אך במאזן הכולל צה"ל נותר באותו גודל. הוא טען כי ב-7 באוקטובר היה הצבא הסדיר הגדול ביותר מאז הקמת המדינה. איזנקוט התייחס גם לתוכנית הרב-שנתית "גדעון" וטען כי מחקר צבאי מצא שהיא תרמה יותר מכל תוכנית אחרת בשלושים השנים האחרונות לחיזוק צה"ל.

בהמשך, איזנקוט התייחס לסוגיית הגיוס והנטל על המילואימניקים, וטען כי ישנם 37 אלף עריקים וקרוב ל-50 אלף משתמטים. הוא הציע להרחיב משמעותית את הגיוס ולגייס עוד 15 אלף אנשי קבע לתקופות קצרות כדי למנוע שירות ממושך של מילואימניקים.

לקראת סיום, איזנקוט דחה טענות נגדו בנוגע להתנהלותו בקבינט המלחמה, וטען כי בניגוד לפרסומים, הוא דחף לכיבוש עזה. הוא סיכם כי "תרבות השקר מסכנת את החיים המשותפים שלנו לא פחות מתופעות אחרות בחברה הישראלית".