إسرائيل חשודה בריגול אחר התקשורת הערבית: שיטות ודרכי התגוננות

דיווח חדש של "סיטיזן לאב" חושף כי ישראל ניסתה לרגל אחר עובדי רשת אל-ג'זירה באמצעות תוכנות ריגול שהופצו דרך פרסומות דיגיטליות. התקרית, שהתרחשה בין 2024 ל-2025, היא חלק ממגמה רחבה יותר של תקיפות סייבר נגד מוסדות תקשורת, כפי שמציין מומחה לבינה מלאכותית ואבטחת מידע. לדבריו, ארגוני תקשורת נתפסים כאיום על ידי יריבים, ולכן הם מטרות תכופות.

החברה הישראלית "דיסקבר-טק" השתמשה ברשת פרסום נרחבת כדי להפיץ תוכנות ריגול שפותחו על ידי חברת "קנדيرو" (כיום "אינטרגריטי לאבס"). תוכנות אלו נועדו לחדור למכשירים מבלי שהמשתמש יצטרך ללחוץ על קישור או לפתוח קובץ חשוד. מייסד "סיטיזן לאב", רון דיברט, אישר כי שיתוף הפעולה עם אל-ג'זירה איפשר לאמת את הפריצות, והדגיש כי "דיסקבר-טק" פעלה כמתווכת להעברת תוכנות הריגול. הוא ציין כי כ-24 ארגוני חדשות ברחבי העולם קיבלו פרסומות מחברה זו, וכי ריגול אחר עיתונאים מאפשר לחשוף את מקורותיהם ואת הסיפורים עליהם הם עובדים.

אל-ג'זירה גינתה את התקיפות וקראה להעמיד את האחראים לדין. התקרית מצטרפת למקרים קודמים של תקיפות סייבר נגד מוסדות במדינות ערב, כולל אירועים שאירעו באיחוד האמירויות ובירדן בשנה האחרונה. דו"ח של "מאסטרקארד" הצביע על עלייה של למעלה מ-421% בהתקפות סייבר באפריקה בין 2016 ל-2025, כאשר מרוקו היא אחת המדינות שנפגעו ביותר.

מומחים מדגישים כי השימוש בתוכנות ריגול ישראליות אינו חדש, ומזכירים את תוכנת "פגסוס" ששימשה בעבר לריגול אחר ראשי מדינות ואישי ציבור. ישראל נחשבת למובילה בתחום הסייבר, עם מגוון כלים למעקב וריגול, המשמשים גם למטרות פוליטיות ושינוי דעת קהל. תחקיר "פרויקט פגסוס" ב-2021 חשף שימוש בתוכנה נגד עשרות עיתונאים ערבים.

כדי להתגונן מפני התקפות אלו, מומחים ממליצים על הגברת המודעות לאבטחת מידע, הימנעות מוחלטת מפתיחת קישורים וקבצים ממקורות לא ידועים, ואימוץ נוהלי אבטחה בסיסיים להגנה על מכשירים ונתונים. בנוסף, יש לפתח אסטרטגיות הגנה דיגיטליות מתקדמות שיתאימו להתפתחות האיומים.