נתניהו מציג חזון ביטחוני חדש; האופוזיציה תוקפת: "דפי שערוריות"

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הציג ביום ראשון את תפיסתו לביטחון הלאומי, שעיקרה מניעת השגת נשק גרעיני על ידי אויבי ישראל, חיזוק ההרתעה והמודיעין, והרחבת בריתות בינלאומיות. זאת, תשעה ימים לפני הבחירות בישראל. בפרסום מטעמו, נתניהו פירט עקרונות שינחו את המדיניות הביטחונית, ובראשם מניעת איראן ואויבים אחרים מלהגיע ליכולות גרעיניות, לצד חיזוק ההתראה המוקדמת והמודיעין, מעבר ליוזמה במקום הגנה בלבד, ופיתוח עצמאות טכנולוגית ותעשייתית בתחום הביטחוני.

נתניהו הדגיש את הצורך בהגדלת תקציב הביטחון, וחיזוק יכולתה של ישראל לייצר ולפתח טכנולוגיות צבאיות באופן מקומי. כמו כן, הוא שאף להרחיב את רשת הבריתות הבינלאומיות, כולל עם הודו, מדינות באירופה ואמריקה הלטינית. המסמך כולל גם את "המאבק על התודעה" כמרכיב בביטחון הלאומי, לצד לכידות פנימית. התפיסה מדגישה את ההרתעה הצבאית, העליונות הטכנולוגית, ומניעת אויבים מלרכוש יכולות אסטרטגיות, תוך הדגשת חשיבותן של בריתות חיצוניות.

איראן תופסת מקום מרכזי בתפיסה הביטחונית, כאשר מניעת השגת נשק גרעיני על ידי אויביה נחשבת לאתגר מרכזי. בנוסף, התפיסה כוללת חיזוק יכולות מודיעיניות והתראה מוקדמת, ביסוס ההרתעה, הרחבת היוזמה הצבאית, והפחתת התלות בחוץ לפיתוח טכנולוגיות הגנה וייצור נשק. נתניהו אישר מחדש את הצורך בהגדלת תקציב הביטחון, כהשקעה מתמשכת ביכולות לחימה וטכנולוגיה.

במישור הפוליטי, נתניהו הכריז על כוונתו להקים "ממשלת אחדות לאומית רחבה" לאחר הבחירות, שתדגול בסירוב להקמת מדינה פלסטינית, שימור ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, מדיניות ביטחונית התקפית ויוזמת, ותמיכה בכלכלה חופשית. הוא תקף את מפלגות המרכז והשמאל, בטענה שעמדותיהן בנוגע לאיראן ולפשרות מדיניות עלולות לסכן את ביטחון ישראל, והוסיף כי אויבי ישראל מעוניינים בהפסדו בבחירות.

מנהיגי האופוזיציה מתחו ביקורת חריפה על המסמך, וטענו כי אינו מספק מענה מספק לכשלים הביטחוניים, במיוחד אלו הקשורים לאירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שלאחריהם. גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת "ישראל" לשעבר, כינה את המסמך "שני עמודים ריקים, מלאי סיסמאות שאין להן קשר לאסטרטגיה ביטחונית", והאשים את נתניהו בהשארת ואקום אסטרטגי ובהקלות ראש בביטחון האזרחים. איזנקוט ציין כי נתניהו נכשל בהשגת יעדי המלחמה, וכי חמאס, חיזבאללה וארגונים נוספים שומרים על כוחם. הוא התחייב שממשלה בראשותו תגבש ותאשר אסטרטגיה לביטחון לאומי בתוך 150 יום.

ראש הממשלה לשעבר ויו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד, תיאר את המסמך כשטחי ומוזר, והשווה אותו לכתיבה באמצעות גרסה חינמית של "צ'אט GPT". הוא הוסיף כי שני עמודים של כותרות כלליות אינם מספיקים לתפיסה ביטחונית שלמה, וכי המסמך מנסה להתמודד עם כשלים שנתניהו אחראי להם. ראש הממשלה לשעבר ויו"ר מפלגת "יחד", נפתלי בנט, התמקד ביחסיו של נתניהו עם קטאר ובסוגיית גיוס החרדים לצה"ל. הוא הטיל ספק בתפיסה הביטחונית המוצגת, בהתחשב במה שכינה "סוכן קטרי" בלשכת ראש הממשלה. בנט האשים את נתניהו בכך שאפשר לחמאס להמשיך להתקיים, וטען כי הממשלה מעבירה אליו כ-250 מיליון שקל בחודש, סכום כפול מזה שהועבר לפני ה-7 באוקטובר. הוא גם סבר כי המחסור בכוח אדם בצה"ל, הקשור להסדרי גיוס החרדים, מחליש את היכולת להכריע את המערכה מול חמאס.

העימות סביב המסמך חושף פערים בהערכת ביצועי הממשלה בניהול המלחמה, קביעת סדרי עדיפויות צבאיים, והקשר בין הוצאות ביטחוניות ליכולת להתמודד עם איומים. בעוד נתניהו מציג את ההרתעה, העליונות הטכנולוגית, מניעת הגרעין האיראני והרחבת בריתות כעמודי התווך של תפיסתו, האופוזיציה סבורה שכל אסטרטגיה שאינה מתייחסת לכשלי ה-7 באוקטובר, המשך כוחו של חמאס, ומחסור בכוח אדם בצה"ל, אינה שלמה. עם התקרבות הבחירות, המסמך הפך לזירת מאבק פוליטי חדשה, כאשר נתניהו מנסה למנף את ניסיונו הביטחוני כמוקד בתוכניתו, בעוד יריביו דורשים ממנו דין וחשבון על תוצאות מדיניותו.