האם העולם בדרך למלחמת עולם שלישית? מומחה מסביר
תורגם ותומצת מתוך Cursorinfo על ידי baba
פרשן בכיר ב"פייננשל טיימס" מזהיר כי העולם נמצא במצב גיאופוליטי מסוכן, עם התחזקות קואליציות של משטרים סמכותניים כמו רוסיה, סין, איראן וצפון קוריאה. מספר הסכסוכים המזוינים בעולם הגיע לשיא של 65 מאז מלחמת העולם השנייה, והמלחמות באוקראינה, עזה וסודאן משפיעות על היציבות הגלובלית. שינוי במאזן הכוחות העולמי והחזרה לשימוש בכוח בוטה על ידי משטרים סמכותניים מחריפים את המצב, בעוד שחוסר ודאות לגבי מחויבות ארה"ב להגנה על בעלות ברית מעלה חששות מפני עימות רחב היקף.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- פרשן בכיר ב"פייננשל טיימס" מזהיר כי העולם בדרך לעימות רחב היקף עקב התחזקות קואליציות סמכותניות.
- מספר הסכסוכים המזוינים בעולם הגיע ל-65, המספר הגבוה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.
- הפלישה הרוסית לאוקראינה שברה את אשליית הביטחון האירופי והוכיחה שמלחמות גדולות עדיין אפשריות.
- ציר "מוסקבה-בייג'ינג-טהרן-פיונגיאנג" מתאחד נגד הסדר הדמוקרטי, מה שמעורר דאגה במערב.
- מאזן הכוחות העולמי משתנה, עם ירידה בהשפעת מדינות "הקבוצה של שבע" ועלייה בכוחן של מדינות "ריביזיוניסטיות".
- חוסר ודאות לגבי מחויבות ארה"ב להגנה על בעלות ברית מהווה פגיעות מרכזית במערך ההרתעה.
העולם נמצא במצב גיאופוליטי מסוכן, שבו משטרים סמכותניים מתאגדים ויוצרים קואליציות המערערות את היציבות הגלובלית. מוסקבה, בייג'ינג, טהרן ופיונגיאנג מתאמות את פעולותיהן נגד המערב, מה שמעלה חששות מפני עימות רחב היקף. לדברי גידעון רחמן, פרשן בכיר ב"פייננשל טיימס", תרחישים שנחשבו בעבר לפנטזיה דיסטופית הופכים למציאות מדאיגה.
הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022 שברה את אשליית הביטחון האירופי והוכיחה כי מלחמות גדולות עדיין אפשריות. קבוצת המשברים הבינלאומית מדווחת על כ-65 סכסוכים מזוינים פעילים כיום, המספר הגבוה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. סכסוכים עקובים מדם באוקראינה, עזה וסודאן, לצד הסלמה במזרח התיכון, משפיעים על יציבות אזורים שנחשבו בטוחים.
התחזקות ציר "מוסקבה-בייג'ינג-טהרן-פיונגיאנג" מעוררת דאגה עמוקה בקרב סוכנויות מודיעין מערביות, הרואות בכך חזית מאוחדת נגד הסדר הדמוקרטי. במקביל, מאזן הכוחות העולמי משתנה: נתח מדינות "הקבוצה של שבע" מהייצור התעשייתי העולמי ירד מכ-66% בסוף שנות ה-80 לכ-43% ב-2022. שינוי זה מעניק למדינות "ריביזיוניסטיות" יותר כוח לערער את הסדר הבינלאומי הקיים.
התופעה מועצמת על ידי חזרה לשימוש בכוח בוטה מצד משטרים סמכותניים, בעוד הצהרות סותרות של מנהיגים מערביים מטילות ספק במחויבותם להגנה על בעלות ברית. רחמן מצביע על כך שהפגיעות העיקרית במערך ההרתעה היא החשש שארה"ב לא תעמוד ללא סייג לצד בעלות בריתה. ההיסטוריה מלמדת כי לפני שתי מלחמות העולם, התוקפנות זלזלה בנחישות הדמוקרטיות להגיב באופן קולקטיבי. קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, תיאר את המצב כ"מצב גבולי מסוכן", שבו העולם הישן קרס והחדש טרם התגבש.
מוזכרים