כיצד לזהות פייק ניוז בבחירות בישראל: 9 שאלות ותשובות

לקראת הבחירות שיתקיימו ב-27 באוקטובר, אתר ועדת הבחירות המרכזית (ועב"מ) מפרסם מידע חיוני, אך לא תמיד בשפות המוכרות לעולים. "ווסטי" יוזם ומנגיש מידע זה בעברית, תוך התמקדות בהתמודדות עם מידע כוזב. המדריך מציג 9 שאלות מרכזיות בנוגע לזיהוי והתמודדות עם פייק ניוז בבחירות.

המדריך מדגיש את חשיבות הפנייה למקורות רשמיים, כמו אתר ועדת הבחירות והמשרד הפנים, לאימות מידע הנוגע להליך הבחירות, מועדים, אופן ההצבעה ותוצאות. במקרה של מידע סנסציוני שקשה לאמת, מומלץ להימנע מהפצתו עד לבדיקה מעמיקה, תוך חיפוש מקורות נוספים ובלתי תלויים. אם הופץ מידע שגוי, יש להסירו ולתקנו.

דיווח על מידע מטעה בנוגע להליך הבחירות, כגון תאריכים, שעות או תוצאות, ניתן לבצע דרך מוקד ועדת הבחירות או טופס מקוון, תוך ציון פרטים מלאים ככל הניתן. יש להבחין בין מידע מטעה הנוגע להליך הבחירות, שעליו מדווחים לוועדה, לבין תוכן פוליטי שאינו קשור ישירות להליך, שעליו יש לדווח לגורמים הרלוונטיים כגון פלטפורמות המדיה החברתית או המשטרה, בהתאם לאופי ההפרה.

המדריך מתייחס גם לזיהוי תוכן סינתטי, כולל דיפ פייקס, ומדגיש כי יש לסמנו בבירור במידה והוא משמש לתעמולת בחירות. זיהוי תוכן כזה אינו תמיד פשוט, ומומלץ להסתמך על מספר מקורות וכלים לאימות. כלים מבוססי בינה מלאכותית יכולים לסייע באיסוף מידע אך אינם מהווים מקור סמכותי ויש לבדוק את תשובותיהם.

בנוסף, המדריך מפרט סימנים לזיהוי חשבונות מזויפים, חשבונות צל (sockpuppets) והתנהגות לא אמינה מתואמת (CIB), כגון פרסום חוזר של מסרים, שינויים פתאומיים בפעילות החשבון, או פעילות אינטנסיבית ומתמשכת. יש להימנע מהפצת תוכן מחשבונות חשודים ולדווח עליהם לפלטפורמה.

לבסוף, המדריך מגדיר השפעה בלתי הולמת והשפעה זרה זדונית, ומסביר כיצד הן יכולות לפגוע בדיון הציבורי ובאמון במוסדות. הדוגמה לנשיאות רומניה 2024 ממחישה כיצד קמפיינים דיגיטליים מתואמים, גם אם לא ניתן למדוד את השפעתם המדויקת על תוצאות ההצבעה, עלולים לפגוע בשוויון בין מועמדים ובחופש הבחירה.