המדינה שופכת מיליארדים על AI - ואתם משלמים את המחיר

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Educational Research Review, מאת חוקרי האוניברסיטה הסינית של הונג קונג סויה ליו ופרופ' יון דאי, חושף פער משמעותי בין ההכשרה התיאורטית בבינה מלאכותית לבין המוכנות המעשית של הלומדים, כאשר את עיקר המחיר נושאים המעסיקים.

ממשלות רבות בעולם משקיעות סכומי עתק בהכשרת כוח אדם בתחום ה-AI. סינגפור הקצתה 743 מיליון דולר, בריטניה 187 מיליון ליש"ט, דרום קוריאה 1.4 טריליון וון, והודו 10,372 קרור רופי. בישראל, התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, שהוצגה ב-2022 בהיקף מוצהר של שני מיליארד שקל, תוקצבה בפועל במיליארד, כאשר רק 100 מיליון שקל הוקצו לפעימה הראשונה להכשרת כוח אדם ורכישת ציוד לאקדמיה. הממשלה הקצתה שלושה מיליארד שקל לשנת 2026.

ממצאי המחקר מצביעים על כשל באופן ניהול התקציבים, כאשר ההכשרות הקיימות מצטיינות בהקניית ידע תיאורטי אך סובלות מירידה של 30% עד 34% ביעילות המעשית. החוליה החלשה ביותר היא מערכת החינוך העל-יסודי והתיכוני, שם תועלת הלימודים נמוכה במיוחד, שכן תלמידים אלו מגיעים לשוק העבודה ללא הכשרה מעשית מספקת.

המחקר מצא כי חובת לימודי AI בבתי ספר נמדדת בשעות בודדות במדינות רבות. בישראל, חטיבות הביניים מקבלות 20 שעות בשנה, אך בתיכונים ה-AI משולב בעיקר דרך מטלות בגרות, ללא שיעור ייעודי. הפער התיאורטי-מעשי גורם לכך שהעובדים לומדים את החלק המעשי על חשבון המעסיקים, באמצעות ליווי של עובדים ותיקים, מה שמתבטא בעיכובים, שגיאות והוצאות נוספות.

המלצת המחקר היא לשלב עבודה יומיומית עם כלי AI לצד פיתוח חשיבה ביקורתית, תוך תרגול משימות עסקיות אמיתיות ובחינת התוצרים לזיהוי שגיאות וסיכונים. כל עוד תוכניות ההכשרה נמדדות במספר המסיימים ולא בערך שהבוגר מייצר בשוק העבודה, המעסיקים ימשיכו לשאת בעלות הפער.