המערב הפרוע של 2026: כך הפך הביטחון האישי לסוגיה הבוערת של הבחירות

לקראת הבחירות, נושא הביטחון האישי והפשיעה הפך לסוגיה מרכזית המעסיקה את הציבור בישראל. כתבי "כאן חדשות", יוסי מזרחי ומוחמד מג'דלה, משרטטים תמונה מדאיגה של עלייה בפשיעה, לצד קשיים בקבלת נתונים רשמיים מהמשטרה. מאז 2023, המשטרה כמעט חדלה מלפרסם באופן יזום את נתוני הפשיעה, מה שמקשה על ניתוח מגמות, וזאת למרות החלטת ממשלה המחייבת פרסום רבעוני. קיים חשד כי השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מנסה להשפיע על פרסום הנתונים.

בשנת 2025 נרצחו בישראל 295 בני אדם, נתון גבוה פי שלושה מהשנים שקדמו לה. בחברה הערבית המצב חמור במיוחד, עם 184 נרצחים מתחילת 2026, מה שמשקף ירידה דרסטית בתחושת הביטחון. תוכנית "מסלול בטוח" של ממשלת בנט-לפיד, שנועדה להילחם בפשיעה בחברה הערבית באמצעות תיאום בין-משרדי, הביאה לירידה של 15% במספר הנרצחים ו-40% באירועי ירי. תוכנית זו, שכללה גם טיפול שורש כלכלי וחברתי, הוקפאה ברובה עם כניסת השר בן גביר לתפקיד.

על אף ניסיונות להסתיר את המציאות, נתונים אחרים מצביעים על עלייה באלימות: בין 2020 ל-2024 נרשמה עלייה של 60% בתיקי ניסיון רצח, 43% בעבירות מין חמורות ו-35% במעשי שוד. גם מספר הנרצחות באלימות במשפחה ותאונות הדרכים במגמת עלייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מבטיח "אגרוף ברזל" ופועל לשילוב השב"כ במאבק בפשיעה האזרחית, צעד שנוי במחלוקת. הליכוד מקדם גם תוכנית לאומית להחזרת המשילות בנגב. השר בן גביר מתגאה בהגדלת תקציבי המשטרה, אך כ-28% מהשוטרים החדשים עזבו, ועדיין קיים מחסור של כ-1,900 שוטרים. במקביל, הוקם המשמר הלאומי.

המפלגות השונות מציגות פתרונות מגוונים: עוצמה יהודית מקדמת הקלות ברישוי נשק. הליכוד מציע שילוב שב"כ. הציונות הדתית מתמקדת בפשיעה חקלאית. באופוזיציה, רע"ם ויואב סגלוביץ מבקשים להחזיר את תוכנית החומש, מפלגת ישר דורשת התעצמות משטרה והגבלת התערבות שר, ישראל ביתנו דורשת הגדרת פשיעה מאורגנת כאיום ביטחוני, והדמוקרטים מציעים מצב חירום לאומי וביטול המשמר הלאומי. האתגר המרכזי לשר הבא יהיה שיקום המנגנון המקצועי במשטרה והחזרת אמון הציבור.