IBM שוקלת להביא מחשב קוונטי לישראל ב-2027; דיון על עתיד הבינה המלאכותית
תורגם ותומצת מתוך Mignews על ידי baba
בכנס הטכנולוגיות של ישראל IT Conference 2026, סמנכ"ל הטכנולוגיות של IBM ישראל, אורי חייק, הביע שאיפה להביא מחשב קוונטי לישראל ב-2027, תוך הדגשת הצורך להיערך לעידן הפוסט-קוונטי. מנכ"ל abra, שי אוזון, דן בסיכונים של סוכני AI אוטונומיים והצורך בפיקוח הדוק. מנכ"ל Atera, גל פקלמן, הציג את יעילות ה-AI בפתרון בעיות IT אך הזהיר מסיכוני פרטיות. מנכ"ל Check Point, נדב צפריר, תיאר את המצב כמהפכה טכנולוגית הדורשת גישות חדשות באבטחת סייבר.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- IBM שוקלת להביא מחשב קוונטי לישראל עד 2027, תוך הדגשת הצורך להיערך לעידן הפוסט-קוונטי.
- מחשבים קוונטיים עתידיים עלולים לפרוץ מנגנוני הצפנה נפוצים, מה שמחייב שינוי בשיטות אבטחת המידע.
- סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים דורשים פיקוח הדוק בשל יכולתם לפעול באופן עצמאי במערכות ארגוניות.
- סוכני AI יכולים לפתור בעיות IT במהירות שיא, אך עלולים להוות סיכון לפרטיות מידע רגיש.
- אבטחת הסייבר המסורתית קורסת מול איומים מואצים, ונדרשות גישות חדשות ומהירות יותר.
- ישראל צריכה למצוא את מקומה במהפכה הטכנולוגית הגלובלית, תוך התמקדות בשיתופי פעולה.
במסגרת כנס הטכנולוגיות של ישראל IT Conference 2026, נדונו טכנולוגיות מתקדמות והסיכונים הנלווים להן. סמנכ"ל הטכנולוגיות של IBM ישראל, אורי חייק, הביע את שאיפתו להביא מחשב קוונטי של IBM לישראל עד שנת 2027. לדבריו, IBM כבר פרוסה למעלה מ-80 מחשבים קוונטיים ברחבי העולם, והדגים את יכולותיהם בכך שמחשב קוונטי פתר בעיה חישובית ב-19 שניות, לעומת 110 שנים שיידרשו למחשב-על. חייק הדגיש כי מחשבים קוונטיים ידרשו שינוי בשיטות אבטחת המידע הקיימות, שכן הם עלולים לפרוץ מנגנוני הצפנה נפוצים.
חייק ציין כי שלב חשוב נוסף של IBM מתוכנן לשנת 2029, עם הצגת מחשב קוונטי בעל 200 קיוביטים ויכולת תיקון שגיאות, הנחשבת למכשול מרכזי כיום. הוא הזהיר כי חברות צריכות להתחיל להיערך לעידן הפוסט-קוונטי ולא להמתין להופעת מחשבים המסוגלים לבצע מתקפות כאלו בפועל.
במקביל, מנכ"ל חברת abra, שי אוזון, התייחס להתפשטותם המהירה של סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים. הוא הסביר כי מערכות אלו, בניגוד לצ'אטבוטים רגילים, יכולות ליזום משימות ולבצע פעולות במערכות ארגוניות. אוזון הציע מודל "רמזור" להערכת סיכונים: ירוק לסוכנים דיגיטליים רגילים, צהוב למערכות היוצרות תוכן חיצוני, ואדום לסוכנים אוטונומיים הפועלים בתוך הארגון, הדורשים פיקוח הדוק. הוא הדגיש את הצורך בשליטה ובקרה על הרשאות סוכני ה-AI והוצאותיהם.
מנכ"ל ומייסד שותף של Atera, גל פקלמן, סיפר כי סוכני ה-AI של החברה פותרים עד 90% מהבעיות הטכניות במערכות IT ארגוניות תוך 20 שניות בממוצע, לעומת שעות המתנה לאיש מקצוע. עם זאת, הוא הזהיר מפני סיכוני פרטיות, כפי שקרה במקרים של העברת מידע רפואי רגיש לשירותי AI חיצוניים לצורך סיכום מסמכים.
מנכ"ל Check Point, נדב צפריר, הגדיר את המצב כ"מהפכה הטכנולוגית המשמעותית ביותר בהיסטוריה האנושית", אך ציין כי ישראל עדיין לא מובילה בה. לדעתו, רק ארה"ב וסין מחזיקות במשאבים הדרושים להובלה בתחום ה-AI, וישראל צריכה למצוא את מקומה בשיתופי פעולה. צפריר הדגיש את קריסת המודל המסורתי של אבטחת סייבר ואת הצורך בגישות חדשות ומהירות יותר להתמודדות עם איומים מואצים, המונעים גם על ידי אותן טכנולוגיות AI.
מוזכרים