יום העלייה בישראל מוצל על ידי גזענות ופגיעה ברגשות עולים

ביום העלייה, החל היום (18 באוקטובר 2026), עולה השאלה האם מדינת ישראל והחברה הישראלית מגנות באופן אמיתי את ערכי העלייה והתרומה של העולים למדינה. השנה, אתרי משרדי ממשלה רלוונטיים, כמו משרד העלייה והקליטה ומשרד התפוצות, לא פרסמו כלל התייחסות ליום זה. משרד החינוך דחה את אירועי שבוע העלייה לשבוע שבין ה-25 ל-30 באוקטובר, כאשר אחד הימים נופל על יום הבחירות.

למרות הצהרות על חשיבות הגיוון התרבותי וקבלת השונה, המציאות בישראל רחוקה מכך. לאחרונה, פוליטיקאים בכירים הפכו למטרות להשפלות על רקע מוצאם. כך, למשל, גדי איזנקוט, יוצא משפחה מרוקאית, הושווה ל"קוף" בשידור טלוויזיה פופולרי על ידי מגיש מוכר. אירוע זה חשף עד כמה קל להשתמש במוצא אתני ככלי להתקפות פוליטיות במרחב הציבורי הישראלי.

דוגמה נוספת היא הלעג המתמשך למבטא הרוסי של אביגדור ליברמן. בעוד שניתן לראות זאת כהומור פוליטי, הדבר מקבל משמעות שונה כאשר שר התפוצות, האחראי על קשרי קהילות יהודיות ומאבק באנטישמיות, משתמש במבטא של עולה כבסיס לפרודיה. התנהלות זו, במיוחד מצד גורם ממשלתי, שולחת מסר בעייתי למיליוני עולים דוברי רוסית, עבורם המבטא אינו רק עניין לשוני, אלא חלק מזהותם כחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית.

הבעיה העמוקה יותר אינה רק ההתבטאויות עצמן, אלא היעדר ההשלכות החד-משמעיות. כל עוד ניתן לכנות אדם "קוף" על רקע מוצאו או ללעוג למבטאו מבלי לשלם מחיר פוליטי או חברתי, תופעות אלו ימשיכו להתרחש. הדבר עלול להוביל להחרפה, החל מהטרדות בבתי ספר ועד לאלימות ברחובות, המתחילה בקריאות גנאי כמו "היי, רוסי!" או "היי, מרוקאי!".

החוק הישראלי אכן אוסר על הסתה לגזענות ושנאה, אך הוא אינו יכול להחליף נורמה חברתית. ללא גינוי ציבורי חד-משמעי, בידוד פוליטי ואחריות משפטית במקרים המתאימים, כל ההצהרות על סובלנות ושוויון יאבדו את משמעותן. יום העלייה עלול להפוך ליום חג ריק מתוכן, אם החברה הישראלית לא תפגין נכונות להגן על ערכיו בפועל.