עובדים סוציאליים נגד משרד הרווחה: "רפורמה ללא כוח אדם"

פרופסורית העובדים הסוציאליים הודיעה ביום ראשון, 18 באוקטובר, כי לא תשתף פעולה עם משרד הרווחה בפרויקט פיילוט שנועד להשיק את חוק השירותים לאנשים עם מוגבלויות. הפרויקט, שיתחיל בשבעה רשויות מקומיות, צפוי להגביר את העומס על עובדים סוציאליים שכבר כיום מטפלים בכ-200 תיקים לאדם. הפרופסיונלית חוששת שהחוק החדש יגדיל את מספר הפונים ויחמיר את המחסור בכוח אדם.

"אי אפשר לבצע רפורמה משמעותית ללא כוח אדם ומשאבים מתאימים", אמרה יו"ר הפרופסיונלית, ענבל הרמוני. "אי אפשר להמשיך להטיל עוד ועוד אחריות על עובדים סוציאליים מבלי לספק להם תקנים ותנאי עבודה הולמים". הפרויקט, שיתרחב בהמשך ל-40 רשויות נוספות, נועד להכין את הקרקע לחוק שאושר ב-2022 אך טרם נכנס לתוקף. מטרתו העיקרית היא לייעל את מערך השירותים לאנשים עם מוגבלויות, המקבלים כיום שירותים מכ-200 אלף איש בישראל. החוק מבטיח זכויות לחיים עצמאיים, מרחיב את אפשרויות הבחירה האישית, וקובע נוהל אחיד להכרה במוגבלות, שיתבסס על רמת התמיכה הנדרשת ולא על סוג המוגבלות.

משרד הרווחה פיתח מערכת דיגיטלית חדשה שתאפשר לאנשים עם מוגבלויות או לבני משפחותיהם להגיש בקשות באופן עצמאי. במשרד טוענים שהמערכת החדשה, שתפעל בשלב ראשון בפרויקט הפיילוט, תקטין את העומס על המחלקות לשירותים חברתיים. ד"ר טלי בורלה, ראש שירותי אבחון והכרה במוגבלות במשרד, הסבירה כי ההליך יהפוך "להרבה יותר קצר ופשוט", ויחסוך את הצורך בפגישות מרובות עם עובדים סוציאליים. עם זאת, הפרופסיונלית דוחה את טענות המשרד. לדבריה, גם אם הליך ההכרה יתבצע מחוץ למחלקות, העומס על העובדים הסוציאליים רק יגדל, שכן החוק מרחיב את מעגל הזכאים ומעודד מעבר לחיים עצמאיים, מה שידרוש מהעובדים הסוציאליים סיוע במציאת שירותים, תעסוקה ופנאי.

כדי למנוע עומס נוסף, הרשויות המשתתפות בפיילוט ימנו "מתאמי מוגבלות" שאינם בהכרח עובדים סוציאליים, ותפקידם יהיה לקשר בין האנשים עם המוגבלויות לשירותים. הפרופסיונלית רואה בכך "לעג" וטוענת שרק הגדלת מספר העובדים הסוציאליים תאפשר יישום אמיתי של החוק. דו"ח מבקר המדינה מיולי האחרון הזהיר מפני מחסור חמור בכוח אדם ושחיקה מקצועית בשירותים החברתיים, במיוחד בקרב עובדים המטפלים במשפחות, עקב עומס יתר. המצב מורכב עוד יותר מכיוון שלמרות שיותר מ-1,500 בוגרי עבודה סוציאלית מסיימים לימודיהם מדי שנה, רק כרבע מהם פונים לעבודה ברשויות המקומיות, בעוד היתר פונים למגזר הפרטי או למגזר השלישי.