מחאה או בזבוז זמן: מה הסיפור של הפתק הלבן?

בישראל, פתק לבן ריק בקלפי אינו נחשב להצבעת מחאה רשמית, אלא לקול פסול שאינו משפיע על חלוקת המנדטים. למרות שהציבור תופס אותו כסמל לחוסר אמון בפוליטיקאים, החוק אינו מכיר בו ככזה, ואי אפשר לדעת כמה אנשים בחרו בו במכוון. הפתק הלבן נועד במקור לשמש כגיבוי במקרה של מחסור בפתקים מודפסים של מפלגה מסוימת, וניתן לכתוב עליו בכתב יד את אותיות הרשימה. אם נותר ריק, הקול נפסל; אם נכתב עליו סימון תקין של רשימה, הוא עשוי להיחשב כשר.

אין נתון רשמי בישראל המפריד בין פתקים לבנים ריקים לבין קולות פסולים מסיבות אחרות, כך שלא ניתן לדעת את היקף התופעה. בבחירות לכנסת בנובמבר 2022, נפסלו כ-29,851 קולות, שהם כ-0.63% מסך הקולות, אך לא ידוע כמה מהם היו פתקים לבנים ריקים.

פתק לבן ריק אינו משפיע על תוצאות הבחירות או על אחוז החסימה, מכיוון שקולות פסולים אינם נכללים בחישוב זה. עם זאת, הכנסת פתק לבן למעטפה נספרת כהשתתפות בבחירות, מה שמוריד את שיעור ההצבעה הכולל, בניגוד לאי-הגעה לקלפי כלל.

במדינות אחרות, כמו צרפת וספרד, לפתק הלבן יש מעמד שונה. בצרפת הוא נספר בנפרד מהקולות הפסולים, ובספרד הוא נחשב כשר ונכלל בחישוב אחוז החסימה. בישראל, לעומת זאת, הוא אינו מקבל מעמד עצמאי בספירת הקולות.

סיבות נוספות לפסילת קול כוללות פתק שאינו עומד בדרישות החוק, סימון המזהה את המצביע, או מעטפה המכילה פתקים שונים או יותר משלושה פתקים זהים. כללים אלו נועדו לשמור על תקינות ההליך וחשאיות ההצבעה.