לאחר סיום פרשת התביעה: בן ארי יטען שאין להשיב לאשמה

פרשת התביעה במשפטו של חבר הכנסת לשעבר ד"ר מיכאל בן ארי הסתיימה הבוקר (ראשון) לאחר שהתביעה הציגה את ראיותיה. בעקבות זאת, הודיע בן ארי כי בכוונתו לטעון "אין להשיב לאשמה", טענה משפטית לפיה הראיות שהוצגו אינן מספיקות כדי לחייב את הנאשם להתגונן.

בן ארי מואשם בריבוי עבירות של הסתה לגזענות, בגין פרסומים והתבטאויות בין השנים 2017-2023, בהן כינה את ערביי ישראל "גיס חמישי" ו"אומה רצחנית", וייחס להם הזדהות עם טרור וקרא לגרשם. השופט גיל גבאי קצב לבן ארי שבוע להגשת טענותיו בכתב, ולאחר מכן שבוע נוסף לתגובת התביעה, וההכרעה תתקבל על סמך טענות הצדדים בכתב.

במהלך הדיון, השופט גבאי הזכיר כי אין צורך בראיות כבדות משקל לדחיית טענת "אין להשיב לאשמה", אך בן ארי הבהיר כי בכוונתו להגיש את הבקשה. השופט החליט שלא לדון בשלב זה בבקשות נוספות שהגיש בן ארי, ובהן בקשה לזמן לעדות את התובע, עו"ד רועי רייס, ששימש גם כפרקליט מלווה של החקירה, ונטען כי היה מעורב בהכוונתה. אם בקשת בן ארי תידחה, פרשת ההגנה תחל ב-15 בנובמבר, ותכלול את עדותו של בן ארי עצמו, שיצטרך להתייחס לפרסומים המיוחסים לו ולטעון כי מדובר באזהרות לגיטימיות מפני תפיסת עולם שגויה שקרסה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר.

לאחרונה, שופט בית המשפט המחוזי מרכז, רון סולקין, קיבל ערעור של בן ארי על החלטת בית משפט השלום שלא לחייב את הפרקליטות להעביר לו חומרים מתוך תכתובות פנימיות בין גורמים בפרקליטות ובמשטרה הנוגעות לחקירתו. השופט סולקין קבע כי לחומרים אלו רלוונטיות לטענת בן ארי כי כתב האישום הוגש ממניעים זרים, וכי יש לחייב את הפרקליטות להעביר לו חלקים מהתכתובות. השופט ציין כי בתכתובות הפנימיות הייתה התייחסות מפורשת להתמודדותו של בן ארי בבחירות ולצורך בהחשת החקירה משיקול זה, וכן עירוב תחומין בלתי ראוי בין התביעה ליחידה החוקרת. החלטה זו מהווה הישג משפטי לבן ארי, שכן לראשונה ניתנה החלטה שיפוטית המתייחסת לגופן של טענותיו בדבר שיקולים זרים, אך היא אינה קובעת כי כתב האישום הוגש ממניעים פסולים, אלא כי החומרים רלוונטיים לבירור טענות ההגנה.