מחקר ישראלי: גם צמחים עלולים ליפול ל"אשליות אופטיות"
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב גילו כי צמחים, למרות היעדר מערכת עצבים, מסוגלים לעבד מידע על אור ממקורות שונים ולגרום לתופעה דמוית "אשליה אופטית". המחקר, שפורסם ב-PNAS, מצא כי הצמחים משקללים אותות אור באופן לא ליניארי, מה שעלול לגרום להם לצמוח לכיוון שאינו הכי מואר. ממצאים אלו עשויים להיות רלוונטיים גם למערכות ביולוגיות מבוזרות אחרות.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- חוקרים מאוניברסיטת תל אביב גילו כי צמחים יכולים לחוות "אשליות אופטיות" בנוגע לכיוון האור.
- הצמחים מעבדים מידע אור ממקורות שונים באופן מבוזר ולא ליניארי.
- מנגנון עיבוד האותות עלול לגרום לצמחים לצמוח לכיוון שאינו הכי מואר בפועל.
- מחקרם של פרופ' יסמין מרוז ועמיתיה פורסם בכתב העת המדעי PNAS.
- העיקרון עשוי להיות רלוונטי גם למערכות ביולוגיות מבוזרות אחרות ללא מרכז בקרה.
מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב חושף כיצד צמחים, למרות היעדר מוח ומערכת עצבים מרכזית, מסוגלים לקלוט ולעבד מידע על אור המגיע ממספר כיוונים. החוקרים מצאו כי הצמח מכמת את עוצמת וכיוון מקורות האור השונים ומחשב כיוון צמיחה מועדף. קולטני אור המפוזרים על הגבעול קולטים את האור באופן מקומי, ממירים אותו לאותות ביולוגיים, ורק אז מסכמים אותם. מנגנון זה עלול לגרום לצמח להגיב לכיוון שונה מהכיוון בו נמצאת התאורה המרבית, תופעה שהחוקרים מכנים "אשליה אופטית".
המחקר, שנערך על ידי אהרון קמפינסקי, ד"ר אמיר פורת, ד"ר מתייה ריבייר ופרופ' יסמין מרוז מבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון ומהמרכז לפיזיקה וכימיה של מערכות חיות באוניברסיטת תל אביב, פורסם בכתב העת PNAS. בניגוד לבעלי חיים בעלי איברי חישה מרכזיים, צמחים פועלים כמערכות מבוזרות, כאשר קולטני האור שלהם ממוקמים בשכבת התאים החיצונית של הגבעול.
במסגרת הניסויים, נחשפו נבטי חמנייה לאור כחול בעוצמות וכיוונים שונים. נמצא כי תגובת הצמח לאור אינה ליניארית, כלומר, מקור אור בעוצמה כפולה אינו יוצר אות ביולוגי חזק פי שניים. כאשר הצמח מסכם אותות שעברו עיבוד כזה, הכיוון המתקבל עשוי להיות שונה מהכיוון שהיה מתקבל מחיבור פיזיקלי פשוט. מודל מתמטי שפותח על ידי החוקרים הצליח לנבא את כיוון הצמיחה ומידת הכיפוף.
בניסוי נוסף, כאשר הוצבו שני מקורות אור חזקים ושווים זה מול זה ומקור שלישי חלש יותר בכיוון ניצב, הנבטים צמחו דווקא לעבר האור החלש יותר, מכיוון שהמקורות החזקים ביטלו זה את השפעת זה. ניסוי זה מאשש את מנגנון שילוב האותות ומראה כי צמחים אינם בהכרח צומחים לכיוון שיאפשר להם לקלוט את מרב האור. פרופ' מרוז הדגישה כי העיקרון שנחשף עשוי להיות רלוונטי גם לתאים, חיידקים ומערכות ביולוגיות נוספות הפועלות ללא מרכז בקרה.