"אם לא נטפל המצב יסלים": מרוץ החימוש אצל הבדואים בנגב

שירות הביטחון הכללי (שב"כ) חשף כי מאז תחילת 2026 נעצרו 72 ערבים תושבי הנגב והדרום בחשד לפעילות המסכנת את ביטחון המדינה. מתוכם, 67 הם בעלי תעודת זהות כחולה, ונגד 50 הוגשו כתבי אישום בגין קשירת קשר לקידום טרור, סחר והברחות נשק. שב"כ מזהיר כי קיימות תשתיות צבאיות בפזורה הבדואית וניסיונות להקמת גדודים צבאיים, תופעה שהוגדרה כמדאיגה מאוד על ידי ראש השב"כ, דוד זיני. לעומת זאת, במשטרה טוענים כי אינם מכירים התארגנויות טרור בדואיות, ומצביעים על ירידה של 20% באירועי ירי בחברה הבדואית בשנת 2026 לעומת השנה הקודמת.

שלום בן־חנן, לשעבר בכיר בשב"כ, מתאר את המצב כחלק מתהליך ממושך של הצטברות נשק, היחלשות המשילות והקצנה בחברה הבדואית, שלא טופלו כראוי בעשורים האחרונים. הוא מעריך כי קיימים עשרות אלפי כלי נשק בלתי חוקיים בנגב, וכי הבדואים מעורבים בתעשיית ההברחות מסיני. בן־חנן סבור כי שב"כ מתריע כדי להדגיש את הידרדרות המצב, וכי אם לא יטופל, הוא ימשיך להסלים. הוא מציין כי למרות תוכניות שונות, לא נעשה די לטיפול בבנייה בלתי חוקית ושילוב האוכלוסייה הבדואית.

החשש המרכזי נוגע לניסיונות לתרגם הזדהות עם ארגוני טרור לתכנון פיגועים, תוך אימוץ דפוסי התארגנות דמויי "גדודי טרור" פלסטיניים. מקרה בולט הוא מעצרם של חמישה צעירים משגב־שלום, שעל פי שב"כ תכננו להקים גדוד צבאי ולפעול נגד יעדים ישראליים. כתב האישום שהוגש אינו מזכיר הקמת גדוד, אך שב"כ טוען כי בחקירה מאוחרת יותר הודו המעורבים בכך. בן־חנן מזהה תהליך של "פלסטיניזציה" בקרב הבדואים בנגב, הכולל חדירת רעיונות לאומניים ודתיים קיצוניים, וכן השפעת ארגונים כמו חמאס והתנועה האסלאמית.

גורמים ביטחוניים קושרים את המגמה להשפעת אירועי 7 באוקטובר, מבצע שומר החומות והתכנים ברשת. הם חוששים מהקצנה רעיונית ואימוץ דפוסי התארגנות מהזירה הפלסטינית. המשטרה מדגישה את שיתוף הפעולה ההדוק עם שב"כ, בעוד שב"כ סירב להתראיין אך גורמים מטעמו טוענים כי ההתרעה נועדה להפנות זרקור לאיום ביטחוני שאינו זוכה למשאבים מספקים. בן־חנן קורא לטיפול מערכתי הכולל חינוך, קהילה ומנהיגות, לצד אכיפה וסיכול, וכן לטיפול בבנייה ובאדמות בלתי חוקיות, אחרת קיים חשש לאובדן הנגב.