הבטחות בחירות 2022: מה נתניהו הבטיח ומה קיים?
תורגם ותומצת מתוך Vesty על ידי baba
בדיקה לקראת הבחירות הבאות באוקטובר 2026 מעלה כי רוב הבטחות הבחירות של ראש הממשלה בנימין נתניהו מ-2022 לא קוימו. בתחום הביטחון, למרות הבטחות להשיב את תחושת הביטחון, ישראל נקלעה למלחמה ארוכה ורב-זירתית לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. בתחום הכלכלה, הבטחות להורדת יוקר המחיה לא מומשו, ומחיר הדלק הגיע לשיא. הרפורמה המשפטית, שלא הוזכרה בנאום הניצחון, עוררה מחאות ענק, והבטחות להרחבת השלום נעצרו בעקבות המלחמה והידרדרות היחסים עם מדינות המערב.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- רוב הבטחות הבחירות של נתניהו מ-2022 לא קוימו עד אוקטובר 2026.
- מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 הובילה למלחמה ארוכה ורב-זירתית.
- הבטחות להורדת יוקר המחיה לא מומשו, ומחיר הדלק הגיע לשיא.
- הרפורמה המשפטית עוררה מחאות ענק, בניגוד להבטחה לגשר על פערים.
- הסכמי שלום חדשים נעצרו, ויחסים עם מדינות מערביות הורעו.
- הבטחות לשיפור תנאי חיילים לא מומשו במלואן.
בנאום הניצחון שלו בבחירות 2022, ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח להשיב את הביטחון, להוריד את יוקר המחיה ולגשר על הפערים בחברה הישראלית. הוא לא הזכיר אז את הרפורמה המשפטית, שמאוחר יותר עוררה גל מחאות חסר תקדים, וכן הבטיח להרחיב את הסכמי השלום של ישראל. בדיקה לקראת הבחירות הבאות באוקטובר 2026 מעלה כי רוב ההבטחות הללו לא קוימו.
בתחום הביטחון, נתניהו הבטיח להשיב את תחושת הביטחון, הכוח והגאווה הלאומית. בפועל, בחודשים הראשונים לממשלה נרצחו 34 ישראלים בפיגועים. ניסיונות חדירה מלבנון ופיגועים בצפון, כמו גם התבססות חיזבאללה בהר דב, טופלו בדיפלומטיה ולא בתגובה תקיפה כפי שהובטח. גם בחזית הדרום, הממשלה סברה שחמאס מעוניין בשמירה על השקט, ואף פנתה לקטאר להגדיל את הסיוע לרצועה. תפיסה זו קרסה באלימות ב-7 באוקטובר 2023, אז בוצע הטבח הגדול בתולדות המדינה, בו נרצחו כ-1200 ישראלים ונחטפו 251. המלחמה שפרצה מאז היא הארוכה והרב-זירתית ביותר בתולדות ישראל, ועל אף הישגים כמו חיסול בכירי חמאס וחיזבאללה, ישראל עדיין נדרשת להחזיק כוחות בחזיתות מרובות ולהתמודד עם איום מתמשך. הבטחה לשפר את תנאי החיילים, כמו השוואת משכורת חיילי חובה לשכר מינימום, לא מומשה.
בתחום הכלכלה, נתניהו הבטיח להוריד את יוקר המחיה. ועדת שרים שהוקמה בנושא לא התכנסה לאחר ישיבתה הראשונה. הבטחות להקפאת הארנונה והורדת תעריפי חשמל ומים לא קוימו. מחיר הדלק הגיע לשיא של 8.25 שקלים לליטר, ורק מאוחר יותר ירד במעט. גם הבטחה להעלות את המע"מ ל-18% כמדד זמני, ולאחר מכן להורידו, לא התממשה, כמו גם תוכנית להורדת מע"מ הדרגתית ל-12%.
הרפורמה המשפטית, שהוצגה על ידי שר המשפטים יריב לוין, הפכה לסוגיה הפוליטית המרכזית של השנה הראשונה, למרות שלא הוזכרה בנאום הניצחון. במקום זאת, נתניהו הבטיח להפחית את הקיטוב החברתי. בפועל, מאות אלפי אזרחים הפגינו נגד הרפורמה, ולאחר 7 באוקטובר המחלוקות החברתיות לא נעלמו אלא שינו צורה, והפכו לסוגיות של אחריות לאירועי אוקטובר וגורל החטופים.
בתחום הבינלאומי, נתניהו הבטיח להרחיב את מעגל השלום ולהשיב את ישראל כ"כוח עולה". המגעים להסכם עם סעודיה, שהיו קרובים להסכמה לפני המלחמה, קפאו. האנטי-ישראליות בעולם הערבי גברה, והסכמי אברהם נעצרו. יחסים עם מדינות מערביות הורעו, בין היתר בעקבות בקשות למעצר נתניהו וגלנט על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי, וסנקציות שהטילה בריטניה ומדינות נוספות על סחורות מההתנחלויות. הבטחות נוספות, כמו חינוך חינם לגילאי 0-3, וכן "ניצחון מוחלט", נותרו רחוקות מהמציאות.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.