לפני שבג"ץ בא בדרישות לצה"ל - הוא צריך ללמוד מצבאות אחרים

בית המשפט העליון (בג״ץ) דרש מצה״ל להציג לוח זמנים להשבת תושבים פלסטינים למחנות הפליטים בג׳נין, טול כרם ונור א-שמס שבצפון השומרון. הדרישה עוררה ביקורת חריפה מצד ראש מועצת בית אל, שי אלון, שטען כי היא מעידה על ניתוק השופטים מהמציאות הביטחונית בשטח.

אלון הסביר כי מחנות הפליטים הללו הפכו בשנים האחרונות למעוזי טרור, וכי פינויים על ידי צה״ל נועדו לנטרל גדודי טרור ולפרק תשתיות טרור, ולא להעניש את האוכלוסייה. הוא הדגיש כי צה״ל פעל במחנות אלו תוך סיכון ממשי לחיי לוחמיו, וכי פתיחת צירים והריסת מבנים נועדו למנוע מלכודות מוות לחיילים ולא להפוך את המחנות למרחבים שקשה לפעול בהם.

לדבריו, גם המשפט הבינלאומי, כמו אמנת ז׳נבה הרביעית, מכיר באפשרות לפנות אוכלוסייה מטעמי ביטחון או צורך צבאי, וקובע שהחזרה תתקיים בתום הלחימה. אלון טען כי הערכת המצב הביטחוני היא שקובעת מתי ניתן לאפשר חזרה, ולא תאריך שנקבע בבית המשפט, במיוחד כאשר תרחישי הסלמה ביהודה ושומרון עומדים על הפרק.

הוא קרא לבג״ץ ללמוד מצבאות אחרים, כמו הצבא האמריקני בפלוג׳ה שבעיראק, שם החזרת תושבים נעשתה בהדרגה ובכפוף לבדיקות ביטחוניות. אלון השווה את המצב לעוטף עזה, ותהה האם יעלה על הדעת לדרוש מצה״ל לקבוע לוח זמנים לחזרת תושבי עזה לפני הסרת האיום הביטחוני.

בנוסף, אלון קרא להחזיר את זכות העמידה בפני בג״ץ למתכונתה המצומצמת, כך שרק נפגעים ישירים יוכלו לעתור, ולא ארגונים בעלי אג׳נדה פוליטית הנתמכים על ידי גורמים זרים. הוא סיכם כי לוח הזמנים היחיד שצריך להנחות הוא הלוח הביטחוני, ורק כאשר הדרג המקצועי יקבע שהשטח בטוח.