בבחירות האלו אין לנו זמן לטעות

הכותב מביע את דעתו כי הקיטוב הפוליטי הקיצוני עלול להוביל להפרת הבטחות בחירות או לסבב בחירות נוסף. הוא מציין כי נכון לעכשיו, אף גוש לא צפוי להגיע ל-61 מנדטים, מה שיחייב הקמת ממשלה בתמיכה חיצונית, דבר שסותר הבטחות של גורמים כמו ליברמן. גם אם תוקם ממשלה כזו, היא צפויה לקרוס במהירות בשל התנגשויות בכנסת.

הכותב קורא שלא להחרים את בנימין נתניהו, למרות הזעם והאמון שאיבד, וטוען שנתניהו הוא בר-חלוף והעיקר הוא עתיד המדינה. הוא מדגיש כי ישנם מאות אלפי ישראלים הרואים בנתניהו מנהיג אולטימטיבי או הרע במיעוטו, והחרמתו משמעה החרמתם. לכן, לטענתו, יש לשתף פעולה גם איתו למען אתגרי המדינה.

הכותב מביע תמיכה ביועז הנדל, אותו הוא מכיר 28 שנה, ומעריך את יכולותיו ופועלו מאז פרוץ המלחמה. הוא סבור שהנדל הוא הפתרון הפוליטי הטוב ביותר עבור איש ימין ציוני בבחירות הקרובות, וכי הוא יוכל להוביל מדיניות ביטחונית ואגרסיבית כלפי האויב.

הכותב מזהיר מפני קריסה כלכלית של ישראל אם המדיניות כלפי הציבור החרדי תימשך. הוא מציין כי עד 2030 יהיו יותר תלמידי כיתות א' בזרם החרדי מאשר בממלכתי-עברי, ובשנת 2042, המתגייסים לצה"ל יהיו מיעוט מקרב היהודים. ללא שינוי מדיניות, ישראל עלולה לקרוס כלכלית או להידרש למסים גבוהים באופן בלתי נסבל.

הכותב מבקר את ממשלת הימין-על-מלא על כך שהיא שקועה בקונספציות בזירות אחרות, למרות שהבינה את הסכנה מעזה. הוא מציין את העלייה בכלי נשק לא חוקיים בחברה הערבית ואת האזהרות מפני התארגנות גדודי טרור בפזורה הבדואית. הוא משבח את הנדל על כך שאינו יושב ב״יציע" אלא קופץ למים, ועל הבנתו את הבעיה במערכת המשפט, תוך שהוא שואף לשיתופי פעולה.