מיזם סיפורי הקמת ההתיישבות | נקודת המשטרה שהפכה לבסיס התיישבות
תומצת מתוך Arutz Sheva על ידי baba
רפאל בן בשט, ממקימי נווה צוף, שחזר את הקמת היישוב שהחל בתחנת המשטרה בנבי סאלח ב-1977, במסגרת מיזם של משרד המורשת. ההתיישבות קיבלה תנופה לאחר עליית בגין לשלטון, ושני גרעינים, דתי וחילוני, עלו יחד למצודה. התנאים במקום היו בסיסיים, ללא חשמל ומים, והמבנה חולק בין 50 משפחות.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- היישוב נווה צוף הוקם ב-1977 בתחנת המשטרה בנבי סאלח, כפי ששחזר רפאל בן בשט.
- ההתיישבות קיבלה תנופה לאחר עליית בגין לשלטון והבטחתו להקמת יישובים חדשים.
- שני גרעינים, דתי וחילוני, עלו יחד למצודת נבי סאלח בשל חשש שלא יאושרו שני יישובים נפרדים.
- התנאים במצודה היו בסיסיים ביותר, ללא חשמל או מים, והמבנה חולק בין 50 משפחות.
- אדריכלים מהגרעין תכננו את מבנה המצודה, ששימש את המתיישבים במשך שנים.
רפאל בן בשט, ממקימי גרעין ההתיישבות בנווה צוף וסגן ראש מועצת בנימין לשעבר, שחזר את הקמת היישוב, שהחל את דרכו בתחנת המשטרה בנבי סאלח בשנת 1977. התיעוד נערך במסגרת מיזם "תיעוד ותיקי ומייסדי ההתיישבות" של משרד המורשת והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שמטרתו לשמר את סיפורי ההתיישבות הראשונים.
בן בשט סיפר כי ההתיישבות קיבלה תנופה לאחר עליית מנחם בגין לשלטון, שהבטיח הקמת יישובים חדשים. במקור, התארגנו שני גרעינים, דתי בנווה צוף וחילוני שביקש להתיישב ביער אום צפא. מחשש שלא יאפשרו הקמת שני יישובים נפרדים, הוחלט ששני הגרעינים יעלו יחד למשטרת נבי סאלח, ובהמשך יעבור הגרעין החילוני ליעדו המקורי.
אדריכלים מהגרעין תכננו את מבנה המצודה, ששימש אותם שנים רבות. עם הגעת המשפחות, התנאים היו בסיסיים ביותר, כשהמבנה היה שדוד וריק למעט השלד והריצוף, ללא חשמל או מים. המצודה חולקה בין 50 משפחות, 25 מכל גרעין, כאשר כל משפחה קיבלה חדר אחד או שניים. חמש משפחות חלקו מטבחון, וחלל משותף שימש כבית כנסת ומועדון, ובו פינה קטנה שהפכה למכולת.
מוזכרים