בריטניה מגנה "טרור מתנחלים" אך נמנעת מלפגוע בפרויקט ההתנחלויות

בריטניה, יחד עם מדינות מערביות נוספות, גינתה לאחרונה את "טרור המתנחלים" ביהודה ושומרון והטילה סנקציות על מתנחלים וחברות, תוך השעיית משא ומתן על הסכם סחר חופשי עם ישראל. צרפת, גרמניה ואיטליה הצטרפו לגינוי "הסלמת האלימות מצד מתנחלים נגד אזרחים פלסטינים". בעוד שהגינוי נראה חיובי ומכיר באלימות מאורגנת הנתמכת על ידי הממשלה הישראלית, נשאלת השאלה האם הוא מטפל בשורשי הבעיה או משרת מטרה אידיאולוגית אחרת.

הנתונים מצביעים על פער משמעותי בין דיווחי "הקרן למניעת גדר והתנחלויות" (4,723 תקריות) לבין אלו של צה"ל (845 "פשעי אלימות לאומניים"), פער המעיד על מדיניות סיווג שמטרתה להקטין את היקף אלימות המתנחלים. משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים תיעד 5,375 התקפות בין 2023 ל-2026, עלייה משמעותית משנת 2023 (1,291) עד כ-800 בחודשים הראשונים של 2026. המתנחלים, המונים כ-750 אלף ב-750 יישובים, פועלים תחת חסות הצבא הישראלי, מה שמצביע על תופעה מבנית ולא על חריגות.

המאמר טוען כי הפרויקט הציוני הוא במהותו פרויקט התנחלות אימפריאליסטי, כפי שתיאר זאת המלומד עבד אל-והאב אל-מסרי. זוהי תוכנית קולוניאלית שמטרתה להחליף את האוכלוסייה המקומית, ו"ארץ ישראל השלמה" אינה רק סיסמה דתית אלא תוכנית פוליטית ללא גבולות קבועים.

בריטניה, בביקורתה על מתנחלים בודדים, מנסה להגן על ישראל מעצמה, תוך הפרדה בין "ישראל בגבולות 1967" לבין "ההתנחלויות ביהודה ושומרון". הפרדה זו נועדה להציג את ישראל כ"דמוקרטיה ליברלית" המכבדת את החוק הבינלאומי, ולהטיל את האחריות על "קבוצה קיצונית". אולם, גישה זו מתעלמת מכך שישראל היא אתנוקרטיה, ואף לטענת אקדמאים ישראלים כמו אורן יפתחאל, מערכת הפרדה גזעית (אפרטהייד).

הקמת משרד ההתנחלויות על ידי נתניהו ב-2020, והפיכתו למשרד עצמאי בראשות אוריט סטרוק, יחד עם גידול תקציבו (764 מיליון שקל ב-2026, עלייה ל-821 מיליון), והקצאת 1.3 מיליארד שקל ל-34 התנחלויות חדשות, מעידים כי ההתנחלות אינה פעולה של "קבוצה פורעת" אלא מדיניות מדינה ממומנת, מתוכננת ומבוצעת. העברת סמכויות התכנון והבנייה לידי מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון, בראשות בצלאל סמוטריץ', מחזקת טענה זו.

לסיכום, ביקורת בריטניה על "טרור המתנחלים" אינה שגויה, אך אינה מספקת. היא מטפלת בסימפטומים ולא במחלה עצמה, שהיא האידיאולוגיה של הפרויקט ההתנחלותי והמערכת האתנוקרטית התומכת בו. ללא התייחסות יסודית זו, הביקורת תישאר כיסוי שמגן על ישראל מעצמה ומעניק לה מחדש "ציפוי" ליברלי.