הסביבה של נתניהו פועלת כמשפחת פשע, טוען בן כספית

העיתונאי בן כספית טוען כי משרד ראש הממשלה בנימין נתניהו מתנהל על פי כללים של ארגון פשע, תוך שהוא משווה את השיטות לאלו של משפחת גמבינו. לדבריו, נאמנות עיוורת למנהיג, שקרים, הפחדת יריבים והעלמת ראיות הפכו לחלק מהתרבות הפנימית. כספית מציין כי פרסומים אחרונים, כמו התכתבויות וואטסאפ של יונתן אוריך, מחזקים את טענותיו משנות ה-90, ומעידים על אווירה רעילה והתנהלות פלילית. הוא מוסיף כי נתניהו מושפע רבות מאשתו שרה ובנו, וההחלטות מתקבלות ללא כללים ברורים, כאשר טובת המנהיג היא בראש סדר העדיפויות.

כספית מנתח כיצד פרסומים שונים, כולל עדויות של המזכיר הצבאי אבי גיל ומידע מתביעת ראש השב"כ לשעבר רונן בר, מציירים תמונה של מערכת שבה הפצת מידע אסור היא רק חלק מהבעיה. הוא טוען שנתניהו מזלזל בכל מי שאינו תומך בעמדותיו, משפיל אנשים ומחליש מוסדות שלטון כמו בית המשפט העליון והרמטכ"ל. העיתונאי משווה את הסביבה הקרובה לנתניהו למשפחת פשע, שבה אוספים חומרים מפלילים, מאיימים על אנשים, מעלימים ראיות ומפרים החלטות שיפוטיות. הוא מתאר אווירת פרנויה מתמדת, שבה כל מי שנתפס כלא נאמן מסולק מהמערכת.

השוואה למשפחת גמבינו עלתה בעקבות נוכחותו של נתניהו בבית המשפט במהלך עדותו של היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט, מה שהזכיר לכספית את סיקורו את המאבק ב-FBI נגד משפחת גמבינו. הוא רואה בביקורו של נתניהו בבית המשפט, בדומה לביקור אשתו בבריטניה במהלך עדותו של ארנון מילצ'ן, ניסיון להפעיל לחץ פסיכולוגי על עדים. כספית גם מבקר את השר גדעון סער, שלטענתו שינה את עמדותיו והפך לתומך נלהב של נתניהו, בניגוד לעברו.

כספית מזכיר ניסוי משטרתי משנת 2018, שבו נבדק האם סביבתו של נתניהו מתפקדת כארגון פשע. המסקנה הייתה חד משמעית: כן. הוא מביא דוגמאות כמו היעלמות טלפונים, מחיקת נתונים והתנהלות של עדים שאינם זוכרים פרטים מהותיים. לבסוף, הוא מזכיר את האשמות שהטיח נתניהו בעבר בדוד לוי, וטוען שהאשמות דומות מופנות כעת כלפי מקורבים כמו יעקב ברדוגו, וכי התנהלות זו, הכוללת הפעלת לחץ על אישים כמו גדי איזנקוט, מחזקת את התזה על מערכת המבוססת על נאמנות אישית, הפחדה והעלמת מידע.