42 שנים של המתנה לבעל החטוף: "ברגעיה האחרונים אמא אמרה שהיא יכולה לשחרר"

במסגרת המשא ומתן המתמשך עם לבנון, ישראל פועלת לאיתור והשבת גופותיהם של 12 מבני הקהילה היהודית בלבנון, שנחטפו ונרצחו באמצע שנות ה-80. משפחותיהם ממתינות עשרות שנים למידע על גורל יקיריהן.

אחת המשפחות היא משפחת ג'מוס. מרים ג'מוס, אשתו של ראש הקהילה היהודית בלבנון שלמה מורד ג'מוס, שנחטף באוגוסט 1984, נפטרה ביום כיפור האחרון מבלי לדעת מה עלה בגורל בעלה. מרים, ילידת דמשק, עברה מסוריה ללבנון, שם נישאה לשלמה ג'מוס, הפכה לאשת ציבור בקהילה היהודית, וילדה להם שלושה בנים. היא אף הייתה מעורבת בהברחת ספרי תורה מלבנון לישראל.

לאחר חטיפת בעלה, מרים ג'מוס נטלה על עצמה את הנהגת הקהילה היהודית בלבנון. היא טיפלה בקבורה וזיהוי גופות של יהודים שנרצחו, ופעלה להעברת ילדיה לישראל. באוקטובר 1986, שנתיים לאחר חטיפת אביהם, בניה הוברחו לישראל. מרים עצמה עלתה לישראל באופן סופי ב-1989, אך לטענת בנה, לא זכתה לתמיכה מספקת ונותרה במצב כלכלי קשה.

בנה, משה ג'מוס, סיפר כי אמו הייתה שותפה לכל הניסיונות והגישושים בנוגע למשא ומתן לשחרור אביו. היא נפטרה לאחר שחלתה, כשהיא ממתינה לשובו של בעלה. ברגעיה האחרונים, אמרה לבנה: "אני יכולה לשחרר. אני עייפה".