צירפתם ילד לחשבון הבנק? מה קורה לכסף כשההורים מזדקנים או נפטרים - ומה קבעו בתי המשפט

הצטרפות ילד לחשבון בנק של הוריו, שנראה כסידור טכני לטיפול שוטף, עלולה להפוך לסוגיית מיליונים לאחר מות ההורים או אובדן כשרותם. בתי המשפט לענייני משפחה קובעים כי הבעלות על הכסף בחשבון נקבעת על פי כוונת המפקיד המקורית, ולא רק על פי רישום בבנק. צירוף לחשבון קיים אינו מעביר בעלות אוטומטית, ומי שטוען למתנה צריך להוכיח זאת באמצעות ראיות חיצוניות, כגון מסמכים או עדויות בזמן אמת.

סעיף אריכות ימים בחשבון, המאפשר לשותף הנותר בחיים להמשיך לפעול בחשבון מול הבנק, אינו קובע את הבעלות על הכסף ואינו מחליף צוואה. חוק הירושה קובע כי מתנה שנועדה לעבור רק לאחר מות הנותן אינה תקפה אלא אם כן מופיעה בצוואה. לכן, הורה המעוניין להוריש חשבון בנק לילד מסוים צריך להסדיר זאת בצוואה.

במקרה שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, שופטת פסקה כי בן שצורף לחשבון הוריו, שבו היו מיליוני שקלים, לא הוכיח שהאם העניקה לו את הכסף במתנה. למרות שהאם חתמה על צוואה הדדית עם האב שחילקה את הכספים שווה בשווה בין שלושת הבנים, היא צירפה את הבן לחשבון חודשיים לפני מותה. השופטת קבעה כי הצירוף נועד רק לאפשר לו לפעול בחשבון, ולא להעביר לו את הבעלות, וחייבה אותו להשיב את הכספים לעיזבון ולשלם הוצאות.

המאמר מפרט מקרים נוספים שבהם בתי המשפט דנו בסכסוכים בין הורים לילדים או בין אחים בנוגע לכספים ונכסים. במקרים אלו, הנטל להוכחת כוונת המתנה או ההלוואה מוטל על הצד המבקש לשנות את המצב המשפטי הרגיל. כלים כמו ייפוי כוח מתמשך, צוואה מעודכנת, מתנה בכתב ושקיפות מול שאר בני המשפחה יכולים למנוע סכסוכים עתידיים.

כאשר הורה מאבד את כשרותו המשפטית, ייפוי כוח מתמשך שנחתם מראש הוא הכלי המועדף לניהול ענייניו. אם לא נחתם ייפוי כוח כזה, האפשרות הנותרת היא פנייה לבית המשפט למינוי אפוטרופוס. ניהול כספי הורה על ידי אחד הילדים מחייב תיעוד קפדני של כל הוצאה והכנסה, שכן היורשים עשויים לדרוש דין וחשבון.