מורשת אובמה, שינוי אידאולוגי - ומשבר הברית ההיסטורית: המפלגה הדמוקרטית מתרחקת מישראל | ד"ר איתן לסרי

יחסי ישראל-ארה"ב, שהתאפיינו בעבר בתמיכה דו-מפלגתית רחבה, עוברים שינוי משמעותי, בעיקר בתוך המפלגה הדמוקרטית, שם התמיכה בישראל הופכת למותנית וביקורתית יותר. שינוי זה בא לידי ביטוי בהתבטאויות של דמויות בכירות, כמו הנשיא לשעבר ברק אובמה, שתיאר את ראשית ההתיישבות הציונית במונחים של נטילת אדמות מהערבים, וכן בלחצים שהפעיל ממשל ביידן על ישראל.

נתונים סטטיסטיים משקפים שבר במרכז המפלגה הדמוקרטית: סקר גאלופ מפברואר 2025 מראה ירידה דרסטית בתמיכה בישראל בקרב דמוקרטים (33% בלבד), לעומת תמיכה גבוהה בקרב רפובליקנים (83%). בנוסף, ניתוח עמדות מחוקקים בקונגרס מצביע על התכווצות המחנה הפרו-ישראלי הממסדי במפלגה הדמוקרטית ועל גידול באגף הפרוגרסיבי הרדיקלי, כאשר מרכז הכובד הדמוקרטי מתחיל להציב התניות לסיוע הביטחוני לישראל.

הבעיה אינה נעוצה רק בשמאל הקיצוני, אלא גם באימוץ הדרגתי של התפיסה במרכז המפלגה, לפיה היחסים עם ישראל אינם עוד אינטרס אמריקני מובהק, אלא שותפות המותנית בעמידה בסטנדרטים פוליטיים משתנים. הדור הצעיר במפלגה נוטה לראות את הסכסוך דרך פריזמה פרוגרסיבית של "חזק מול חלש" וקולוניאליזם, תוך התעלמות מהמורכבות הביטחונית.

משבר זה מעמיד בסכנה את הקהילה היהודית בארה"ב, שחבריה חשים דחויים מול גלי אנטישמיות וביקורת המערערת על זהותם. כדי למנוע שחיקה נוספת, על ישראל לנקוט צעדים אסטרטגיים: שיקום התמיכה הדו-מפלגתית על ידי השקעה בדיאלוג עם הנהגת המפלגה הדמוקרטית, דיפלומטיה ציבורית מבוססת המציגה את תרומתה של ישראל לאינטרס האמריקני, והבחנה ברורה בין ביקורת עניינית לדה-לגיטימציה ואנטישמיות. הברית אינה מובנת מאליה ודורשת דיפלומטיה חכמה והכרה בישראל כשותפה אסטרטגית חיונית לארה"ב כולה.