התפכחות המערב מישראל: מאמר דעה על שינוי התפיסה
תורגם ותומצת מתוך Arab48 על ידי baba
הוגה דעות הודי, פאנקאג' מישרה, טוען כי התמיכה המערבית בישראל, שנבעה בעבר מ"אשמה תרבותית" בשל השואה, מתערערת כעת. המלחמה באיראן והפעולות הצבאיות של ישראל, כולל בעזה, חשפו את חוסר ההיגיון בתמיכה זו, והובילו לשינוי תפיסה בציבור המערבי. סקרים בארה"ב מראים עלייה בסימפטיה לפלסטינים, ופוליטיקאים מתחילים להתנגד לסיוע לישראל. באירופה, מדינות מגנות את בן גביר ומתנערות מעמדות תומכות ישראל. מישרה רואה בכך חלק משינוי תפיסה מערבי רחב יותר לאחר מלחמת העולם השנייה, שבו ישראל הפכה לסמל, וטוען כי התעלמות מהפשעים הישראליים היא "בגידה של האינטלקטואלים".
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- הוגה דעות הודי: התמיכה המערבית בישראל, שנבעה מ"אשמה תרבותית" בשל השואה, מתערערת.
- המלחמה באיראן ופעולות ישראל בעזה חשפו חוסר היגיון בתמיכה המערבית.
- סקרים בארה"ב: יותר סימפטיה לפלסטינים, פוליטיקאים מתנגדים לסיוע לישראל.
- באירופה: מדינות מגנות את בן גביר ומתנערות מעמדות תומכות ישראל.
- התמיכה בישראל כסמל "העולם החופשי" לאחר השואה התעלמה מההיסטוריה הקולוניאלית.
- התעלמות מהפשעים הישראליים היא "בגידה של האינטלקטואלים" המערביים.
הוגה דעות הודי, פאנקאג' מישרה, טוען כי המערב, שכיסה במשך עשורים את פעולותיה של ישראל תחת מעטה של "אשמה תרבותית" בשל השואה, מתחיל כעת להתפכח. לטענתו, המלחמה באיראן חשפה את חוסר ההיגיון של התמיכה הבינלאומית בישראל, והובילה לשינוי תפיסה בקרב אזרחים באירופה ובצפון אמריקה, המתקשים להבין את ההצדקה שניתנה לישראל בעבר. בעוד שהשיח המערבי הציג את ישראל כדמוקרטיה היחידה באזור ובעלת "הצבא המוסרי ביותר", כעת מתרחשת הערכה מחדש של תפקידה.
השינוי ניכר בסקרים, כמו זה של הניו יורק טיימס וסיאנה קולג', המצביעים על עלייה בסימפטיה כלפי הפלסטינים על חשבון ישראל. תופעה זו מעודדת גם גורמי ימין קיצוני בארה"ב לחשוף עמדות אנטישמיות סמויות. במקביל, פוליטיקאים אמריקאים, כמו הסנאטור ג'יי. די. ואנס, מתחילים להתנגד לתמיכה הצבאית הבלתי מותנית בישראל, וראש עיריית ניו יורק האשים את ישראל בביצוע רצח עם. גם במישיגן, מועמד שדגל בסיום הסיוע לישראל ניצח בבחירות.
באירופה, מדינות כמו איטליה הצטרפו לגינוי שר הביטחון הישראלי איתמר בן גביר. בבריטניה, מנהיג הלייבור לשעבר, קיר סטארמר, התנצל על עמדתו בנוגע לעזה. גם מדינות המפרץ, כמו איחוד האמירויות, מנסות למצוא דרכים לעקוף את ההשפעה האיראנית.
מישרה מוסיף כי ההסברים המסורתיים לתמיכה המערבית בישראל, כמו השפעת לוביסטים, אינם מספקים. הוא טוען כי התמיכה נובעת משינוי תפיסה עצמית של המערב לאחר מלחמת העולם השנייה, שבו ישראל הפכה לסמל של המאבק בין ה"עולם החופשי" ל"ברבריות". תפיסה זו, לטענתו, התעלמה מההיסטוריה הקולוניאלית של המערב עצמו ומהפשעים שביצע. הוא מציין כי גם לאחר השואה, מדינות כמו בריטניה וארה"ב הגבילו כניסת ניצולים יהודים. המלחמה הקרה אף חיזקה את התפיסה המערבית, כאשר ישראל נתפסה כחלק מה"עולם החופשי" במאבקו נגד טוטליטריזם.
המאמר מנתח כיצד זיכרון השואה, שהפך למרכיב מרכזי בזהות האירופית, שימש ככלי להצדקת תמיכה בישראל, תוך התעלמות מפשעים אחרים שבוצעו על ידי מדינות המערב. הוא טוען כי התמיכה הבלתי מסויגת בישראל, המבוססת על רעיון "זכות קיום" ועל תפיסת ה"קורבנות" כבעלי זכויות יתר, הובילה ל"בגידה של האינטלקטואלים" המערביים, אשר התעלמו מהפשעים הישראליים והפכו את ישראל למודל של "דמוקרטיה פוטיומקינית". המאמר מסתיים בקביעה כי התפכחות זו, המלווה בסערה ובהאשמות באנטישמיות, היא בלתי נמנעת, וכי ההתנערות ממעשי ישראל היא הדרך היחידה להחזרת האנושיות.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.