מברית של תלות להתבגרות אסטרטגית

כחצי שנה לאחר חתימת מזכר ההבנות לסיום המלחמה עם איראן, ללא הסכמת ישראל, מתברר כי לממשל האמריקני יש סדרי עדיפויות שונים, הכוללים את דעת הקהל בארה"ב, מחירי הנפט והכלכלה העולמית, על פני האינטרסים של ישראל. בישראל עדיין מתקשים להתרגל למציאות המדינית החדשה, ותחושות עלבון ובגידה טרם שככו. האצבע הופנתה לעבר סגן הנשיא ג'יי־די ואנס, המכונה בימין הישראלי "מנהיג האגף הבדלני", שהשפעתו על מדיניותו של הנשיא דונלד טראמפ גרמה לתפנית במלחמה וסימנה דחיקה של גורמים שהיו מחויבים בעבר לברית בלתי מסויגת עם ישראל.

בתקשורת ובקרב אזרחים בישראל הופנו כלפי ואנס כינויי גנאי, ואף נקראו לקדם את מרקו רוביו במקומו כיורש לטראמפ. אולם, ניסיון זה עלול להתפרש כהתערבות זרה ולעורר חשדנות כלפי ישראל, וחושף בורות בהבנת התמורות הפוליטיות בארה"ב. מפת המחנה הרפובליקני מורכבת משלושה אגפים: השמרני־לאומי (כ־65%), הליברלי (כ־25%) והאנטישמי (כ־3%). ואנס הוא המועמד המוביל, ורוביו הכריז על תמיכתו בו. ניסיונות של משפיעני רשת רפובליקנים־ליברלים לשווק תרחיש אחר הם משאלת לב מופרכת.

בסיס המצביעים של ואנס, כ־77 מיליון תומכים, בחר בטראמפ על הבטחה לסיים "מלחמות של אחרים", ורואה במחירי האנרגיה והמעורבות במלחמות הפרה של הבטחה זו. דור הימין החדש דורש התנתקות מבריתות מסורתיות שאינן משרתות אינטרסים אמריקניים, ואינו רואה במלחמה באיראן אינטרס קיומי משותף. ביקורת זו משתקפת בסקרים, הכופים על הממשל לבצע תפנית במלחמה באיראן.

כל מועמד רפובליקני שיתעלם מרצון הבוחרים יפסיד בבחירות, דבר שיהווה אסון לישראל. על ישראל לפתח כושר סיבולת למהלכים המדיניים ההכרחיים של ואנס, שהם תמרון פוליטי בין נאמנותו לטראמפ לבין בסיס המצביעים. המסרים של נציגים שמרנים בכנס השמרנות הלאומית היו נוקבים: ברית הערכים ההיסטורית בין ארה"ב לישראל תמה, והיא עוברת לפסים קרים ותועלתניים של אינטרסים משותפים.

המדינאי היחיד שלא נבהל מהמציאות החדשה הוא בצלאל סמוטריץ', ששרטט פרדיגמה מפוכחת לעצמאות וריבונות ישראל. הדיון הציבורי בישראל חייב לעבור מבריתות של תלות ל"התבגרות אסטרטגית", המציבה גבולות ליכולת התערבותה של ארה"ב בהחלטותיה המדיניות־צבאיות של ישראל.