מיטל סער לא לבד: הישראלים שמחזיקים 129 מיליארד שקל במזומן

משטרת ישראל חשפה השבוע אלפי שטרות של 200 שקל, אשר על פי החשד הגיעו לידי מיטל סער, רעיית ראש עיריית כפר סבא. הפרשה הזו העלתה מחדש את הדיון על החזקת מזומנים בישראל, ועל חוק ההסדרים שאמור היה להגביל זאת. החוק, שנדחה, היה אמור לקבוע עבירה פלילית על החזקת מזומן מעל ל-200 אלף שקל. במקביל, ראש הממשלה נתניהו ושר החוץ סער קידמו בשנתיים האחרונות מהלך תקשורתי להוצאת שטרות גדולים מהמחזור, במטרה להילחם בהון השחור ובפשיעה, אך המהלך לא התקדם בשל חוסר הצדקה מקצועית מבנק ישראל.

בניגוד למגמה האישית של שימוש הולך ופוחת במזומן, סך המזומנים שבידי הציבור בישראל הגיע לשיא של 129 מיליארד שקל בסוף המחצית הראשונה של 2026. נתון זה, המוכר לבנק ישראל, אינו כולל 430 מיליארד שקל נוספים המוחזקים בחשבונות עובר ושב. כ-10 מיליארד שקל נוספים נמצאים בבנקים ובגופים אחרים, בעיקר עבור מכונות כספומט, שמספרן בישראל גבוה יחסית ועולה בהתמדה. כמות המזומן בידי הציבור עלתה ב-3.5% מתחילת השנה, קצב שנתי של 7%, לאחר עלייה של 2.6% ב-2025 ו-1.3% ב-2024.

ועדת לוקר, שהוקמה לפני למעלה מעשור, המליצה על ביטול כמעט מוחלט של השימוש במזומן, והובילה לחוק משנת 2018 שהגביל שימוש במזומן עד 11 אלף שקל לעסקה, סכום שירד בהמשך ל-6,000 שקל. למרות זאת, נראה שהמזומן ממשיך להסתובב מחוץ למערכת הבנקאית. בנק ישראל, מצדו, רואה במזומן אמצעי תשלום לאומי חיוני, במיוחד בשגרה ובחירום, ומציין שמדינות כמו בריטניה ושוודיה מקדמות חקיקה להבטחת נגישותו.

נתוני בנק ישראל מצביעים על כך ש-32% מההוצאות מתבצעות במזומן, אך הנתון גבוה משמעותית בחברה הערבית (75%) ובחברה החרדית (29%), לעומת 15% בשאר החברות. הדבר עשוי לנבוע מהיעדר חלופות או מחסור בשירותי אשראי במגזרים אלו. בנוסף, ישנה תחושה גוברת בציבור כי תשלום במזומן מהווה סוג של מרד מסים, על רקע תחושת הקיטוב והמלחמה.

בחדשות נוספות, מתחם החנויות בכניסה לתל אביב תחת מגדל עזריאלי שרונה, שלא זכה לביקוש, יארח את "מוזיאון האופנה הראשון בישראל" על שטח של 1,150 מ״ר. בנוסף, בקרית אתא פונו שני בתי ספר סמוכים למתחם בזן, לאחר שנצפו רמות חריגות של בנזן מזהם, והמשרד להגנת הסביבה הנחה תושבים להימנע משהייה בחוץ. החברה חרגה ארבע פעמים מהרף המותר לזיהום בשנה האחרונה, אך ביום שבת נמדדו רמות גבוהות במיוחד.