سلطة النقد الفلسطينية: خطر أزمة مصرفية ونداء لتدخل صندوق النقد الدولي

קרא מושל הרשות הפלסטינית לפיקוח על הכסף, יחיא شنאר, לקרן המטבע הבינלאומית להתערב ולמצוא פתרון יסודי ובר-קיימא ליחסים הבנקאיים עם ישראל, תחת חסות בינלאומית ניטרלית. מטרת ההתערבות היא להבטיח את המשך זרימת התשלומים והחזרת מזומנים בשקלים לישראל, הרחק ממחלוקות פוליטיות והחלטות חד-צדדיות.

דבריו של شنאר נאמרו במהלך פגישה של שרי האוצר ונגידי הבנקים המרכזיים ממדינות אזור המזרח התיכון, צפון אפריקה, אפגניסטן ופקיסטן (MENAP) עם המנהלת הכללית של קרן המטבע הבינלאומית, קריסטלינה גאורגייבה. הוא הדגיש את הצורך לשמר את היחסים הבנקאיים ולהבטיח את המשך החזרת מזומנים בשקלים, וקבע כי נושאים אלו אינם צריכים להיות נתונים להחלטות חד-צדדיות.

כן קרא לטיפול בחששות הקשורים ליחסים הבנקאיים באמצעות דיאלוג ישיר בין הרשות הפלסטינית לפיקוח על הכסף לבין בנק ישראל, בתמיכת קרן המטבע, כדי להגיע לכללים ברורים, יציבים וצפויים, שיבטיחו כיבוד מחויבויות הדדיות. לדבריו, כ-50 מיליארד שקלים עוברים מדי שנה דרך היחסים הבנקאיים עם בנקים ישראלים, וכוללים תשלומים חיוניים הקשורים למזון, דלק, תרופות, משכורות, מכס וסיוע. הוא הדגיש כי המשך יחסים אלו חיוני ליציבות העסקאות הכלכליות והפיננסיות הפלסטיניות.

הוא הזהיר כי צמצום תקופות הכיסוי החוקי ליחסים אלו לשבועיים מגביר את חוסר הוודאות, בעת שהבנקים הפלסטינים מתמודדים עם מגבלות על החזרת מזומנים בשקלים לישראל, ובמקביל ממשיך עיכוב הכנסות המיסים הפלסטיניות. לדבריו, שילוב גורמים אלו מחריף את הלחצים על הפיסקליות הציבורית, המערכת הבנקאית והכלכלה הפלסטינית בכללותה.

המושל ציין כי המשבר הכלכלי הפלסטיני שונה מזעזועים כלכליים רגילים, שכן הוא משלב השפעות של מלחמה, עקירה, ומגבלות על המערכת הבנקאית ועל מגזרים כלכליים שונים. מצב זה מאיים על היסודות הנדרשים לבניית כלכלה לאומית בת-קיימא ומגביל את יכולתם של הפלסטינים להמשיך בבניית מדינתם.

במטרה להתמודד עם תנאים אלו, ציין شنار כי הרשות הפלסטינית לפיקוח על הכסף נקטה שורה של צעדים לחיזוק חוסנה של המערכת הבנקאית, כולל הזרמת נזילות, ארגון מחדש של חובות, תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים, חיזוק הפיקוח הבנקאי ופיתוח מערכות תשלומים דיגיטליות. הוא ציין כי יחס הלימות ההון בבנקים הפלסטינים עולה על 17%, ומסגרת המאבק בהלבנת הון ומימון טרור תואמת את הסטנדרטים הבינלאומיים.

לסיכום, הדגיש شنאר כי הדרישות הפלסטיניות אינן קבלת יחס חריג, אלא כינון יחסים בנקאיים ברורים ויציבים, המבוססים על מחויבויות הדדיות ומכבדים את המיטב של הפרקטיקות והסטנדרטים הבינלאומיים. זאת, על מנת לאפשר הגנה על המערכת הבנקאית הפלסטינית והבטחת המשך פעילותה, ולהכין את התנאים הנדרשים להמשך פיתוח הכלכלה הלאומית.