כ-15 מיליארד שקל תקועים בבנקים הפלסטיניים; חשש לפגיעה בסחר

הבנקים הפלסטיניים מתמודדים עם בעיה חריגה של עודף מזומנים בשקלים, שאינם מצליחים להחזיר לישראל בכמות הנדרשת. מצב זה יוצר לחץ על ניהול הנזילות ומגביל את יכולת המערכת הבנקאית להשקיע את הכספים הפנויים בפעילותה השוטפת.

נגיד רשות המטבע הפלסטינית, יחיא ׇּשַנַּאר, הזהיר כי עודף המזומנים שאינו ניתן להחזרה לישראל עולה על 15 מיליארד שקל. הוא ציין כי הדבר עלול להשפיע על תנועת הסחר, התשלומים ויכולת הכלכלה הפלסטינית לעמוד בצרכיה. לדבריו, הבעיה קשורה גם לאיומים על יחסי הבנקאות המתווכת עם בנקים ישראליים, וכן להקפאת הכנסות מקיזוז, מה שמציב את המגזר הפיננסי בפני לחצים מתמשכים.

הכלכלה הפלסטינית תלויה בשקל לעסקאות יומיומיות, אך זרימת המזומנים לבנקים אינה מלווה במסלול מקביל להחזרתו לישראל או להמרתו לנכסים הניתנים לשימוש בהסדרים בנקאיים. המזומנים העודפים המצטברים בכספות הבנקים גורמים לעלויות נוספות של אחסון, ביטוח והובלה, ומקשים על ניהול הנזילות, במיוחד כאשר הבנקים נדרשים לפרוע התחייבויות או לספק כספים לפעילות מסחרית. כסף מזומן תקוע אינו מתפקד כנזילות זמינה להעברה וקיזוז.

הבעיה מחריפה בשל התלות ביחסי הבנקאות המתווכת בין הבנקים הפלסטיניים לישראליים, המאפשרים העברות, תשלומים וקיזוזים הקשורים לסחר חוץ. ההסדרים הקיימים הוארכו עד דצמבר 2026, אך הנגיד הדגיש כי הארכה זו אינה פתרון קבוע, וקרא לסידורים יציבים שיבטיחו את המשך היחסים ויאפשרו החזרת מזומנים בהתאם לצרכים הכלכליים. נתונים מצביעים על כך שבנקי "הפועלים" ו"דיסקונט" מטפלים בעסקאות הקשורות לרשות הפלסטינית בהיקף של כ-51 מיליארד שקל בשנה, וכ-90% מהסחר הפלסטיני עובר דרך ישראל.

משבר הנזילות משפיע על סוחרים וחברות, העלולים להיתקל בקשיים בהפקדת מזומנים, ביצוע העברות או הסדרת תשלומים. הדבר עלול להגדיל את העלויות התפעוליות של הבנקים ולהגביל את גמישותם. אין מדובר בהכרח בהפסקת תשלומים או במחסור בסחורות, אך נוצרים סיכונים נוספים אם המגבלות על החזרת מזומנים יימשכו במקביל לקשיים ביחסי הבנקאות המתווכת, במיוחד כשהסחר החוץ תלוי בערוצים פיננסיים המסוגלים לבצע קיזוזים בזמן.

עם זאת, נגיד רשות המטבע ציין כי יחס כושר ההון במגזר הבנקאי הפלסטיני עולה על 17%, והבנקים ממשיכים לתפקד למרות הנסיבות. יש להבחין בין אתגרי נזילות וניהול מזומנים לבין מדדי הכשירות הפיננסית של הבנקים.

פתרונות דיגיטליים, כמו תשלומים אלקטרוניים, יכולים להפחית את התלות במזומן ולצמצם את הצטברותו בעתיד, אך אינם פותרים את בעיית הכסף שכבר הצטבר ואינם מחליפים את הצורך בערוצים בנקאיים המסוגלים לבצע העברות וקיזוזים חוצי גבולות. הטיפול בבעיה דורש הסדרים שיאפשרו החזרת מזומנים בהתאם להיקף הפעילות הכלכלית, לצד הבטחת המשכיות יחסי הבנקאות המתווכת לטווח ארוך, כדי לצמצם את הסיכונים לבנקים ולסוחרים. השאלה המרכזית היא האם יושג פתרון קבע לפני סוף דצמבר, או שהצטברות המזומנים תימשך לצד אי-הוודאות סביב העברות וסחר.