"האהבות שלנו": הסרט הכי משמעותי על 7 באוקטובר הוא פספוס

"האהבות שלנו", סרטו החדש של הבמאי אבי נשר, מתמקד באירועי ה-7 באוקטובר דרך סיפורי אהבה, משפחה והישרדות, במטרה לרפא את פצעי השבת השחורה ולהציג חברה ישראלית המתאוששת. הסרט מציג שלושה קווי עלילה מרכזיים המתחילים יום לפני הטבח: אב גרוש (שלום מיכאלשווילי) המתרחק מבתו שגרה בעוטף עזה, שוטרת (מגי אזרזר) המסתירה את בת זוגה מאמה, וצעירה דתייה (דניאל גימפל) שמתחברת לסוחר סמים בפסטיבל נובה לאחר ביטול חתונתה. הסרט עוקב אחר התפתחויות אלו במהלך הטבח, וכולל גם דמויות משנה כמו שוטר (יניב ביטון) הנאלץ לקחת פיקוד, וחבורת טירונים (ביניהם אמיר בנאי ואלעד תורג'מן) הנקלעים ללב הקרבות.

עם זאת, המבקר מצביע על חולשות בכתיבה, הכוללות אפיון דמויות שטחי ודיאלוגים לא טבעיים, וכן על היעדר תת-טקסט. בנוסף, נטען כי המבע הקולנועי דל, והצילום והעריכה אינם תורמים לחוויה הרגשית, כפי שבא לידי ביטוי בסצנה קשה של אישה הנחטפת לעזה. נשר, במאי מנוסה, בחר להתמקד בייצוג מיקרוקוסמי של החברה הישראלית על מגוון גווניה, במקום בדרמה אנושית אישית, מה שמוביל לסיפורים שקשה להאמין להם בשל הבימוי והכתיבה הכבדה. השחקנים דניאל גימפל ושלום מיכאלשווילי מוזכרים לטובה, כמו גם הטירונים, שנתפסים כדמויות אנושיות ולא כייצוגים מטאפוריים.

המבקר מביע תסכול מהסרט, ורואה בו "מצג שווא" של ריפוי. לטענתו, הסרט מציג חברה ישראלית המתאוששת, בעוד המציאות היא של "מחלות" ושנאת אחים, וכי הסרט אינו משקף את המציאות המורכבת של ישראל שלאחר ה-7 באוקטובר, כולל אנשים שלא הביעו צער על האסון ואף האשימו את הקורבנות. לסיכום, הסרט מתואר כניסיון ריפוי שאינו מכיר בסימפטומים האמיתיים של החברה הישראלית.