נתניהו איבד אמון בראשי מערכת הביטחון; מינויים חדשים במקום הדרג היוצא

ראש הממשלה בנימין נתניהו איבד את אמונו במנהיגי מערכת הביטחון, כולל ראש השב"כ לשעבר רון בר וראש המטה הכללי הרצי הלוי, לאחר שלטענתו שילבו את הפילוג הפנימי בישראל, על רקע הרפורמה המשפטית, עם אזהרות מפני הסלמה ביטחונית. נתניהו האשים את בכירי המערכת בכישלון שקדם למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. בעקבות זאת, הוא דחק את בר, הלוי וראש המוסד לשעבר דוד ברנע להתפטר, ומינה במקומם מקורבים אליו: אייל זמיר לרמטכ"ל, דוד זיני לראש השב"כ ורומן גופמן לראש המוסד.

על פי דיווחים, בר הזהיר את נתניהו מספר פעמים לפני המתקפה, וקישר בין המחאה נגד הרפורמה המשפטית לבין חוסר יציבות בזירה הפלסטינית, שהגבירה את הסיכון למתקפה. נתניהו דחה את האזהרות הללו, וראה בהן הטלת אחריות עליו לכישלון ביטחוני. בר המליץ על פעולות תגמול וחיסולים של בכירי חמאס, כולל יחיא סינוואר, אך נתניהו סירב לרוב ההמלצות. התכתובות והאזהרות נחשפו בעקבות תביעת דיבה שהגיש בר נגד נתניהו.

במקביל, מתגבש בישראל גוף חדש המכונה "המרכז לחופש ישראל", הממומן על ידי יהודים אמריקנים, שמטרתו להחליף את האליטה הביטחונית והציבורית באנשי ימין קיצוני. המרכז מקדם "תפיסת ביטחון חדשה" לפיה "שלום אינו מטרה אסטרטגית", וקורא לחידוש ההתקפות היזומות, הרחבת שטחי לחימה מחוץ לישראל, והכנה למלחמה רב-חזיתית. המסמך אף מתייחס למצרים וירדן כאיומים פוטנציאליים, וקורא לפרק את הרשות הפלסטינית ולספח את הגדה המערבית.

המסמך החדש, שגובש על ידי "מכון ארגמן" תחת "המרכז לחופש ישראל", מציע שינוי ב"קוד האתי של צה"ל", תוך דגש על ערכי ניצחון והגמוניה לאומית, על חשבון ערכים הומניסטיים. הוא קורא להגביר את ההשקעה בתקציב הביטחון על חשבון שירותים ציבוריים, ואף להפחית את הסיוע מארה"ב. המסמך מציע גם להכין תוכניות לכיבוש עזה והגדה המערבית, תוך עידוד הגירה "מרצון" של פלסטינים.

המלחמה בעזה צפויה להימשך, ללא קשר לתוצאות הבחירות. גדי איזנקוט התחייב לחסל את חמאס תוך 18 חודשים, בין אם באמצעות תוכנית אמריקנית או בכוח צבאי. ההערכה היא שהמשך הלחימה יכלול פגיעה באזרחים, כחלק מ"נזק אגבי" שהפך למדיניות רשמית, בעוד שהמאמצים לחיסול הזרוע הצבאית של חמאס נמשכים ללא הצלחה ברורה.