"אל תריבו בטיסה" / דעה
הכותב שב לארץ ופגש טייסים ישראלים, מה שהוביל אותו להרהור על אחריות מנהיגותית. הוא משווה את נח, שבנה תיבה להצלת עצמו ומשפחתו, למשה רבנו, שדרש להימחק מהרישום אם העם לא יינצל. המסר הוא שיש לקחת אחריות על אחרים בזמני קושי, ולא רק לדאוג להישרדות האישית.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- הכותב שב לארץ ופגש טייסים ישראלים, מה שהוביל אותו להרהור על אחריות מנהיגותית.
- הוא משווה את נח, שבנה תיבה להצלת עצמו ומשפחתו, למשה רבנו, שדרש להימחק מהרישום אם העם לא יינצל.
- המסר המרכזי הוא שיש לקחת אחריות על אחרים בזמני קושי.
- הכותב מדגיש את ההבדל בין הצלת עצמך לבין אי-השארת אחרים בתוך הסערה.
- הוא קורא לא לקחת אחריות רק על עצמנו, אלא גם על אלו שנמצאים איתנו באותו "מטוס".
הכותב, שחזר לארץ לאחר חודש חגים בניו יורק, פגש שני טייסים ישראלים וביקש מהם בחיוך "לא לריב בטיסה". בקשה זו מעוררת מחשבה על אחריות המנהיג כלפי אלו הנמצאים תחת חסותו, כפי שבא לידי ביטוי בסיפורי התורה על נח ומשה רבנו.
נח, שקיבל הוראה לבנות תיבה לקראת המבול, הציל את עצמו, משפחתו ובעלי החיים. לעומתו, משה רבנו, לאחר חטא העגל, התעקש שלא להציל את עצמו בלבד, אלא עמד מול הקדוש ברוך הוא ואמר: "ואם אין, מחני נא מספרך אשר כתבת", כלומר, אם העם לא יינצל, גם הוא אינו רוצה להינצל.
הכותב מדגיש את ההבדל בין נח, שמלמד כיצד להינצל, לבין משה, שמלמד כיצד לא להשאיר אחרים מאחור בתוך הסערה. הוא מקביל זאת למצבים בחיי היומיום, כמו בבית, בעבודה או בעת התמודדות עם קשיים של קרובים, ומעלה את השאלה לא רק כיצד אנו יוצאים מהקשיים, אלא גם מי נמצא איתנו ועל מי אנו לוקחים אחריות.
המסר המרכזי הוא שאנו לא רק צריכים לשרוד את הסערות, אלא גם להיות אלה שבזכותם אחרים שורדים. כשאנו נמצאים באותו "מטוס", אי אפשר לדאוג רק למושב שלנו, אלא יש לקחת אחריות על כל הנוסעים.