ארגנטינה עולה למתקפה: "בריטניה מתאסלמת" והאי שנמצא במוקד הסכסוך

יועצו הבכיר של נשיא ארגנטינה, סנטיאגו קפוטו, תקף את בריטניה בציוץ ברשת X וטען כי ארגנטינה צריכה להשיב לידיה את איי פוקלנד (המוכרים בארגנטינה כ"לאס מלבינאס") משום שבריטניה "עוברת קולוניזציה של האסלאם". לטענתו, נוכחותה של "מדינה אסלאמית" או "השפעה זרה" באזור האסטרטגי של דרום האוקיינוס האטלנטי אינה יכולה להתקבל על ידי המערב. הדברים נאמרו לאחר שקפוטו שיתף פוסט של חבייר נגרה, הבעלים של עיתון La Derecha Diario, שהתייחס להשבעתה של סגאל עבדי-ואלי, חברת פרלמנט ממוצא סומלי מטעם מפלגת הלייבור, כהוכחה ל"אסלאמיזציה" בבריטניה. נשיא ארגנטינה, חבייר מיליי, אישר את המסר באמצעות ציוץ מחדש. קפוטו שיבח את מורשתה ההיסטורית של בריטניה כמקור לציוויליזציה המערבית, אך טען כי היא נמצאת בתהליך התפרקות דמוגרפית ותרבותית המסכן את המערב. הוא הדגיש כי השבת האיים אינה רק סוגיה לאומית אלא "סוגיה מערבית".

דבריו של קפוטו מגיעים על רקע עימות משפטי ודיפלומטי בין ממשל מיליי לבריטניה בנוגע לפרויקט הפקת נפט בשדה "סי ליון" בצפון אגן פוקלנד. הפרויקט, המנוהל במשותף על ידי חברת הנפט הישראלית נביטאס פטרוליום והחברה הבריטית רוקופר אקספלוריישן, צפוי להתחיל בהפקה ב-2028. מיליי מגדיר את הפרויקט כ"בזיזה בלתי חוקית של משאבינו" ואיים לנקוט הליכים משפטיים בינלאומיים. תושבי האיים, באמצעות חבר האספה המחוקקת סטייסי בראגר, דוחים את הטענות ורואים בפרויקט הנפט כלי ציני של ארגנטינה לתביעות ריבונות, וכי "כשיש בחירות בארגנטינה, פוקלנד הוא כלי נוח להסחת דעת".

איי פוקלנד, המאוכלסים בפחות מ-4,000 תושבים, הם טריטוריה בריטית מעבר לים מאז 1833, וארגנטינה תובעת עליהם ריבונות מזה מאתיים שנה. הסכסוך הוביל למלחמה עקובה מדם ב-1982, בה נהרגו מאות חיילים משני הצדדים, והסתיימה בשליטה בריטית מלאה. המלחמה הביאה לנפילת הדיקטטורה הצבאית בארגנטינה ולחיזוק ממשלת מרגרט תאצ'ר בבריטניה. תושבי האיים קיבלו אזרחות בריטית מלאה, שיפור באיכות החיים ושלטון עצמי, שאושר במשאל עם ב-2013 בו 99.8% תמכו בהישארותם כטריטוריה בריטית. למרות זאת, ארגנטינה ממשיכה לדרוש משא ומתן דיפלומטי על עתיד האיים, דרישה שנדחית על ידי בריטניה כל עוד תושבי האיים אינם מסכימים לכך.