כוחות בתוך הממשלה שואפים להפוך את ישראל למדינת הלכה מבודדת

גורמים בתוך הממשלה ובחוגים דתיים-לאומיים פועלים במכוון להביא לבידודה הבינלאומי של ישראל ולהפיכתה למדינת הלכה, מתוך אידיאולוגיה משיחית. תפיסה זו, שבעבר הייתה שולית, נכנסה בשנים האחרונות למיינסטרים של היהדות הדתית-לאומית, ומתבטאת בקריאות לניתוק מארצות הברית ובהצהרות של פוליטיקאים בכירים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי "בטווח הארוך ישראל צריכה להתנהל על פי התורה", והרב חיים דרוקמן אמר כי "אין שום בעיה עם מדינת הלכה". מוסדות חינוך כמו ישיבת הר המור ומכינת בני דוד מקדמים החלפת הדמוקרטיה במדינת הלכה וכפייה דתית. בוגרי מוסדות אלו משתלבים בהנהגה הפוליטית ובצמרת הביטחונית, כולל ראש השב"כ וראש המוסד.

במקביל, נרשמת התקרבות של ישראל לבידוד בינלאומי, המתבטאת בסנקציות ממדינות שונות, איסור ייבוא סחורות מההתנחלויות, וערעור יחסים עם מדינות כמו איחוד האמירויות, מצרים וירדן. בעוד שתומכי הממשלה טוענים לאנטישמיות, המאמר מצביע על מדיניות הממשלה, הרחבת ההתנחלויות, אלימות מתנחלים, המלחמה בעזה והתבטאויות קיצוניות כגורמים לבידוד.

המאמר מזהיר כי הפיכת ישראל למדינת הלכה מבודדת עלולה להפוך אותה למדינה הדומה לאיראן, ערב הסעודית ואפגניסטן, עם פגיעה בזכויות אדם, עוני ודיכוי. מחקרים מראים כי בידוד בינלאומי מחזק שלטונות סמכותניים ולא מחליש אותם, וכי אזרחים במדינות מבודדות סובלים מפגיעה בזכויותיהם הבסיסיות וברמת חייהם. ראש הממשלה נתניהו עצמו הודה כי ישראל עלולה לעמוד בפני בידוד, אך הציע הסתגלות לכלכלה "אוטרקית" ו"סופר-ספרטה", מה שגרם לירידות חדות בבורסה.

הנזק לבידוד כבר ניכר באקדמיה, עם ירידה משמעותית במענקי מחקר ועלייה בדיווחים על חרם. מומחים מזהירים כי בידוד מלא עלול להוביל לקריסה כלכלית ולפגיעה בביטחון הלאומי. המאמר מסכם כי קידום מדינת הלכה וראיית הבידוד כיתרון מציעים לאזרחי ישראל עסקה מסוכנת של פגיעה בחירות, בפרנסה ובשוויון.