המהלך של הרגע האחרון שעשוי להכריע את הבחירות

גדי איזנקוט החליט להוביל קמפיין של מפלגה גדולה, מהלך שעשוי להשפיע על תוצאות הבחירות. מטרתו היא למשוך מצביעים, בעיקר כאלה המתלבטים סביב אחוז החסימה, ולחזק את מעמדו מול שותפיו הפוליטיים, אך גם לאלץ את בנימין נתניהו להתמודד מולו ישירות, ובכך להחליש את מפלגות הימין המתנדנדות. אסטרטגיה זו, שהובילה לכישלון גוש השינוי בבחירות 2022, עשויה כעת להפוך להזדמנות עבור איזנקוט.

בתוך מפלגתו של איזנקוט, ישנה תמיכה במהלך, מתוך הבנה שמפלגה גדולה תמשוך מצביעים מקרב הליכוד המחפשים הכרעה, ותסייע למפלגה לשלוט ביום שאחרי הבחירות. בנוסף, המהלך נועד למנוע אתגור פנימי מצד נפתלי בנט ואביגדור ליברמן, שביחד עם איזנקוט, מחזיקים כיום בכ-22 מנדטים בסקרים, בעוד איזנקוט עצמו מקבל כ-23 מנדטים. למרות שאינו לוקח סיכונים, איזנקוט מבין שפתיחת פער תפגע בלגיטימיות של המהלך.

האסטרטגיה של איזנקוט מכוונת גם לבנימין נתניהו, במטרה להכניסו לתחרות ראש בראש שתחליש את מפלגות הימין הקטנות יותר, כמו אלו של עופר וינטר, ירון זליכה ויועז הנדל. אם המהלך יצליח ונתניהו לא יצליח לגרום למתמודדים אלו לפרוש, הדבר עלול להוביל לבזבוז קולות בצד הימני. גם בצלאל סמוטריץ', שנראה כעת בטוח מעל אחוז החסימה, עלול להיפגע.

במקביל, קיים תרחיש נדיר שעשוי להתרחש ביום שאחרי הבחירות, אם לא תהיה הכרעה ברורה. פרסום התוצאות הרשמיות עשוי להתעכב בשבוע, ולאחר מכן הנשיא יצטרך להחליט על מי יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה. תהליך זה עשוי להימשך חודשים, ולהוביל לחוסר ודאות פוליטית. הכנסת ה-26 צפויה להתכנס ב-10 בנובמבר, עוד לפני הקמת ממשלה חדשה. מצב זה עלול ליצור מציאות בה לגוש השינוי יש רוב בכנסת, אך הוא אינו מצליח להרכיב ממשלה.

הכנסת החדשה תוכל להתחיל לקדם חקיקות וליזום הצעות חוק, כגון בנושאי גיוס או הקמת ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר, עוד לפני השבעת הממשלה. בחירת יו״ר הכנסת, אמיר אוחנה, תהיה בעלת משמעות פוליטית מוסדית רבה, שכן החלפתו לאחר מכן כמעט בלתי אפשרית. אם לאף גוש לא יהיה רוב של 61 מנדטים, תוצאות הבחירות יהיו רק תחילתו של מאבק פוליטי, בו הכנסת תהפוך לזירת המאבק המרכזית.