המהלך של הרגע האחרון שעשוי להכריע את הבחירות

גדי איזנקוט מוביל מהלך פוליטי חדש, המכונה "קמפיין המפלגה הגדולה", במטרה להגדיל את כוחה של מפלגתו, גם על חשבון שותפים פוליטיים. האסטרטגיה נועדה למשוך מצביעים מהליכוד המחפשים הכרעה, ובמקביל לאלץ את בנימין נתניהו להתמודד מול מפלגות ימין מתנדנדות, ובכך להחלישן. בנוסף, המהלך נועד למנוע אתגור פנימי מצד נפתלי בנט ואביגדור ליברמן לאחר הבחירות, שכן איזנקוט מעוניין לפתוח פער משמעותי מהם בסקרים.

המהלך של איזנקוט דומה לאסטרטגיה שנכשלה עבור גוש השינוי בבחירות 2022, אז מפלגות קטנות לא עברו את אחוז החסימה ואיבדו כ-300 אלף קולות. כעת, איזנקוט מקווה שהמהלך יצליח עבורו, ויגדיל את סיכוייו לקבל את המנדט להרכבת הממשלה. עם זאת, אם המהלך לא יצליח, קולות רבים עלולים לרדת לטמיון.

במקביל, המאמר דן בתרחיש חריג שעשוי להתרחש לאחר הבחירות ב-27 באוקטובר, אם לא תושג הכרעה ברורה. במצב כזה, הרכבת הממשלה עלולה להתארך, ולהימשך עד שלושה חודשים של חוסר ודאות. גם אם לגוש השינוי יהיה רוב בכנסת, הוא עלול שלא להצליח להרכיב ממשלה באופן מיידי.

הכנסת ה-26 צפויה להתכנס ב-10 בנובמבר, עוד לפני הקמת ממשלה חדשה. הדבר עלול ליצור מצב בו גוש השינוי שולט בכנסת, מקדם חקיקות חדשות בנושאים כמו גיוס או הקמת ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר, בעוד נתניהו ממשיך לכהן כראש ממשלת מעבר. בחירת יו"ר הכנסת ביום כינוסה הראשון תהיה בעלת משמעות פוליטית מכרעת, שכן החלפתו לאחר מכן כמעט בלתי אפשרית.

המאמר מסכם כי אם לאף גוש לא יהיה רוב של 61 מנדטים, תוצאות הבחירות יהיו רק תחילתו של מאבק פוליטי ממושך. איזנקוט יצטרך להוכיח את יכולתו להרכיב ממשלה יציבה, בעוד נתניהו ינסה לפרק את הגוש היריב. הכנסת תהפוך לזירת המאבק המרכזית, והשאלה מי ירכיב את הממשלה עשויה להתברר רק חודשים לאחר הבחירות.