אומני ישראל, דברו

לקראת הבחירות הקרבות, אמנים רבים בישראל נמנעים מהבעת עמדות פוליטיות מפורשות, בניגוד לעבר בו השתתפו באופן פעיל בקמפיינים מפלגתיים. השחקן יהודה לוי התראיין ואמר כי על כל אחד להיות המנהיג של עצמו ולשאול שאלות קשות לגבי המדינה הרצויה, אך זכה לתגובות ציניות ברשת שטענו כי דבריו גנריים ומתחמקים. הזמרת מירי מסיקה הביעה רצון לראות ראש ממשלה מזרחי ראשון, אך גם ציינה לטובה פוליטיקאים נוספים, והותירה את כוונתה הפוליטית לא ברורה. השחקנית אגם רודברג אמרה כי יש צורך בשינוי וכי ראש ממשלה לא צריך לכהן יותר משתי קדנציות, והזכירה את תמיכת משפחתה באביגדור ליברמן, אך גם כאן נותרה אי-בהירות לגבי הצבעתה האישית, בניגוד לעבר בו תמכה במפלגת העבודה.

בעבר, אמנים כמו חברי "הגשש החיוור" וספי ריבלין כיכבו בתשדירי בחירות, וזמרות כמו זהבה בן, דנה ברגר, שרית חדד ועדן בן זקן שרו לטובת מפלגות ופוליטיקאים. כיום, אמנים רבים חוששים מהתקפות ומתקפות אישיות ומקצועיות אם יביעו דעה פוליטית, כפי שקרה בעבר עם אמירות בנוגע למחאה בכיכר קפלן. גם פנייה ישירה לאמנים בנושא זה נענתה בסירוב מצד רבים מהם.

לעומת ישראל, בארצות הברית אמנים כמו טיילור סוויפט, ביונסה, ברוס ספרינגסטין וג'ורג' קלוני תומכים באופן פומבי במועמדים דמוקרטיים, בעוד קיד רוק וג'ון ווייט תומכים ברפובליקנים, ללא חשש מהשלכות. המאמר קורא לאמנים בישראל, שחופש הביטוי והיצירה הם ערכי יסוד עבורם, להתבטא ולהצטרף למאבק, במיוחד כאשר ערכים אלו נמצאים תחת מתקפה.