הדולר נסחר בשיא של חצי שנה מול השקל. אלו הסיבות

הדולר מזנק מול השקל ונסחר סביב 3.10 שקלים, רמתו הגבוהה ביותר בחצי השנה האחרונה. ההתחזקות, שהחלה במאי והסתכמה בעלייה של כ-10%, נובעת משילוב של גורמים גלובליים ומקומיים. נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב, צניחה במדדי המניות בעולם, ושינויים מבניים בכלכלה הישראלית תורמים למגמה.

הפרסום האחרון של מדד המחירים לצרכן בארה"ב, שהצביע על התרחבות לחצי המחירים, הצית את העלייה. יוסי מנשה מאלטשולר שחם פיננשייל סרביסס מסביר כי הנתון חיזק תחילה ציפיות להעלאת ריבית, מה שהוביל לעליית תשואות וחיזוק הדולר. בהמשך, חששות מצמיחה הובילו לירידות בשוקי המניות, ירידת תשואות ונסוגה מסוימת של הדולר בעולם, אך לא ביטל את עלייתו מול השקל, המושפע גם מגורמים מקומיים וסיכון אזורי.

שמואל קצביאן מדיסקונט מציין כי חולשת השקל נבעה בעיקר מהמגמה השלילית בשוקי המניות הגלובליים, עם ירידה של כ-5% בחוזים על הנאסד"ק מאז ה-6 באוקטובר, במקביל להיחלשות של 1.7% בשקל. הוא מסביר כי מוסדיים ופעילים אחרים רוכשים דולרים ומוכרים שקלים בירידות בשוקי המניות, תופעה שמתרחשת גם כעת, אם כי בעוצמה מעט חזקה מהרגיל. ברמה המקומית, לא פורסמו נתונים מאקרו חריגים ופרמיית הסיכון של ישראל נותרה יציבה.

ויקטור בהר מבנק הפועלים מוסיף כי בנוסף לאי-ודאות הכלכלית והפוליטית הגלובלית, גם אי-ודאות פוליטית מקומית לקראת בחירות תרמה ללחץ על השקל. הוא מצביע על שינוי מבני בכלכלה הישראלית: מעבר מעודפים לגירעון קטן בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, מה שמחליש את אחד מגורמי התמיכה המשמעותיים בשקל בעשורים האחרונים ומגביר את תנודתיות שוק המט"ח.

שי אגוזי מקרן הגידור Long Road מציין כי קשה לחזות את כיוון הדולר, אך מנהלי השקעות מחפשים חברות שיכולות להפיק תועלת מהמגמה. הוא מסביר שתועלת מעליית הדולר אינה מוגבלת ליצואנים בלבד, אלא יכולה לכלול גם חברות IT, בתי השקעות, ואף חברות נדל"ן. בנוגע למפסידות המסורתיות, כמו חברות אופנה, הוא מרגיע כי השפעת הדולר הנמוך עדיין לא באה לידי ביטוי מלא בדוחות, וחלקן אף גידרו את חשיפתן המטבעית.