הציונות הדתית משלמת את מחיר ההצלחה שלה

הרב שמואל פרוזנסקי מסביר כי הצלחתה של מפלגת הציונות הדתית פועלת נגדה, וכי הגיע הזמן שבוחריה ישובו אליה. לטענתו, לו היו מפלגות נמדדות רק על פי ביצועי שריהן, הציונות הדתית הייתה מובילה בסקרים. הוא מציין את תפקודו של בצלאל סמוטריץ' כשר האוצר, שניהל את כלכלת ישראל במיומנות והותיר אותה במצב פיננסי משופר, עם חוב מזערי, גידול בהשקעות זרות, שקל חזק ואינפלציה נמוכה. בתפקידו כשר במשרד הביטחון האחראי על ההתיישבות, יחד עם השרה אורית סטרוק, הקים סמוטריץ' למעלה מ-100 יישובים חדשים ביהודה ושומרון, הרחיב את האוכלוסייה היהודית והפך את הקמת המדינה הפלסטינית לבלתי סבירה. בנוסף, הוא חיזק את ראש הממשלה נתניהו מול לחצים לסיים את המלחמה מוקדם מדי. הרב פרוזנסקי מזכיר גם את יעילותו של השר עמיחי שיקלי במשרד לענייני תפוצות ומאבק באנטישמיות.

הסיבה לקושי של המפלגה למשוך קולות, לדעת הרב, היא שהיא קורבן להצלחתה. אידיאולוגיית הציונות הדתית, "ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל", חלחלה לחלקים נרחבים בציבור, ומועמדים רבים המגדירים עצמם כציונים-דתיים נמצאים במפלגות אחרות. המפלגה עצמה נתפסת כמגזרית, בעוד האידיאולוגיה שלה נפוצה יותר. חלק מהמצביעים הפוטנציאליים רואים עצמם קוסמופוליטיים מדי להצביע למפלגה "דתית". בנוסף, ישנם המצטערים על כך שתחומי הדת, כמו כשרות ומקוואות, הופקרו לידי מפלגות חרדיות, בעוד המפד"ל הישנה התמקדה רק בענייני פולחן ונמנעה ממעורבות פוליטית רחבה.

סיבה נוספת היא הציפייה ששרים בישראל יביעו דעה בכל נושא, גם מחוץ לתחום אחריותם, בניגוד לשרים בממשל האמריקאי. הרב פרוזנסקי מציין כי בצלאל סמוטריץ' מרבה להתבטא בנושאים אלו, אך גישה זו מעוררת התנגדות בקרב מי שאינם שואבים את תפיסת עולמם מהתורה. הוא מוסיף כי כאשר אנשים אינם יכולים להפריך את דבריך, הם יבקרו את אופן אמירתם.

לגבי סוגיית גיוס החרדים, הרב פרוזנסקי טוען כי הביקורת על מפלגת הציונות הדתית שלא עמדה על גיוס כללי אינה הוגנת. הוא מסביר כי חוק המחייב גיוס קיים כבר, ואין צורך בחוק חדש אלא באכיפה. הוא מטיל ספק ביכולת לאכוף את החוק אל מול מחאות המוניות, וכן ביכולת בתי הסוהר להכיל את כל המשתמטים. לטענתו, הבעיה לעולם לא תיפתר בחקיקה, שכן המפלגות החרדיות קיימות כדי למנוע גיוס. השינוי, לדעתו, יבוא רק מתוך הציבור עצמו. הוא דוחה את הטענה כי על מפלגת הציונות הדתית היה לפרוש מהממשלה בשל סוגיה זו, ומתאר זאת כ"חשיבה של שלב ראשון". פרישה כזו, ללא חשיבה על השלב השני, הייתה מובילה להקמת ממשלת שמאל המסכנת את עתיד המדינה ואופייה היהודי, מבלי לפתור את סוגיית הגיוס. הוא קורא לבוחרי הציונות הדתית לשוב הביתה, במקום לרדוף אחר אשליות, ולהכיר בכך שהפוליטיקה כרוכה בפשרות.