מדינת ישראל תפסיד רבע טריליון שקל בשנה: התחזית המטלטלת לכלכלה
תחזיות כלכליות ודמוגרפיות מצביעות על כך שאם דפוסי התעסוקה וההכנסה בחברה החרדית לא ישתנו, ישראל עלולה להפסיד כ-250 מיליארד שקל בשנה עד 2050. הגידול הצפוי באוכלוסייה החרדית, לצד שיעורי תעסוקה והכנסה נמוכים יחסית, יוצרים פער תקציבי משמעותי. הפערים באים לידי ביטוי גם במערכת החינוך, כאשר צפויה עלייה במספר התלמידים בחינוך החרדי. ההשלכות הכלכליות עלולות לכלול עליית מיסים וקיצוצים בשירותים ציבוריים.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- הפסד כלכלי של כ-250 מיליארד שקל בשנה צפוי לישראל עד 2050 אם דפוסי התעסוקה החרדיים לא ישתנו.
- שיעור האוכלוסייה החרדית צפוי לגדול מ-14.3% כיום לכ-32% עד 2065.
- שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים עומד על כ-52%, והכנסתם הממוצעת היא 56% מזו של יהודים שאינם חרדים.
- משפחה חרדית גורמת למאזן תקציבי שלילי של כ-4,137 שקל בחודש, לעומת עודף של כ-6,614 שקל למשפחה שאינה חרדית.
- עלות אי-גיוס החרדים מוערכת ביותר מ-10 מיליארד שקל בשנה, וצפויה להגיע לכ-25 מיליארד שקל עד 2050.
- אם המגמות יימשכו, המע"מ עשוי לעלות ל-22% ויידרשו קיצוצים בשירותים ציבוריים.
תחזיות כלכליות ודמוגרפיות מצביעות על אתגר משמעותי לישראל: אם דפוסי התעסוקה וההכנסה בחברה החרדית לא ישתנו באופן מהותי, הנזק למשק עלול להגיע להיקפים חסרי תקדים. לפי הערכות, עד שנת 2050 עלול ההפסד הכלכלי להגיע לכ-250 מיליארד שקל בשנה. החשש נובע מהשילוב בין הגידול הצפוי בחלקה של האוכלוסייה החרדית לבין שיעורי תעסוקה והכנסה נמוכים יחסית, מה שעלול להרחיב את הפער בין הכנסות המדינה ממסים להוצאותיה על קצבאות ושירותים.
לפי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, בסוף 2025 חיו בישראל כ-1.45 מיליון חרדים, כ-14.3% מהאוכלוסייה. שיעורם צפוי לעלות לכ-32% בשנת 2065. שיעורי הפריון הגבוהים בחברה החרדית הם גורם מרכזי לגידול הצפוי. לצד השינוי הדמוגרפי, נתוני התעסוקה מצביעים על פערים: שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים עומד על כ-52%, לעומת יותר מ-80% בקרב נשים חרדיות. ההכנסה הממוצעת של עובדים חרדים היא כ-56% מההכנסה הממוצעת של עובדים יהודים שאינם חרדים.
הפערים ניכרים גם במאזן התקציבי. משפחה יהודית שאינה חרדית תורמת למדינה בממוצע כ-6,614 שקל נטו בחודש, בעוד שבמשפחה חרדית נרשם מאזן שלילי של כ-4,137 שקל בחודש. עלות אי-גיוס החרדים מוערכת כיום ביותר מ-10 מיליארד שקל בשנה, ועלולה להגיע לכ-25 מיליארד שקל בשנת 2050. בנוסף, הנזק התקציבי המצטבר בשנים 2035-2045 מוערך בכ-240 מיליארד שקל.
ההשלכות עלולות להתבטא בעלייה בנטל המסים, למשל העלאת המע"מ ל-22%, וכן בקיצוצים בשירותים ציבוריים. במערכת החינוך, אם המגמות יימשכו, בשנת 2030 יהיו יותר תלמידי כיתה א' בחינוך החרדי מאשר בחינוך הממלכתי-עברי. התחזיות תלויות בהתפתחות שיעורי התעסוקה, ההשכלה והגיוס ובמדיניות הממשלה, אך המספרים מציבים אתגר כלכלי משמעותי לישראל.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.