37.5 מיליארד שקל: ישראל בדרך למשבר כלכלי? המספרים שמדאיגים את החוקרים

דוח חדש של מוסד שורש חושף כי 37.5 מיליארד שקל הופנו להטבות וסבסוד החברה החרדית, בעוד פריון העבודה בישראל נשחק ובסיס המס מצטמצם. סכום זה גבוה מההוצאה הציבורית על בתי חולים, אוניברסיטאות ומכללות יחד, שעמדה על כ-26.7 מיליארד שקל. הדוח טוען כי ישראל סובלת מהסטת משאבים מהשקעות צמיחה אל תמיכות שאינן מחזקות את כושר הייצור של המשק, וכי הוצאות הביטחון אינן הסיבה היחידה לכך, שכן ההוצאה האזרחית בישראל, בניכוי ביטחון, הייתה דומה או גבוהה מממוצע ה-OECD במשך עשרות שנים.

המשמעות הכלכלית של שינוי סדרי העדיפויות באה לידי ביטוי בפריון. בעוד שב-1975 הפריון בישראל היה גבוה ב-9% מממוצע מדינות ה-G7, ב-2023 הוא כבר היה נמוך ממנו ב-15%. גם בפריון העבודה נרשמה תפנית חדה, כאשר ב-1972 ישראל הייתה מעל כל מדינות ה-G7 בתמ"ג לשעת עבודה, וב-2024 פיגרה אחרי שש משבע המדינות.

הדוח מצביע על פער פנימי חריף: ענף ההייטק, המעסיק כ-10% מהעובדים, מציג פריון גבוה ב-22% מממוצע ה-OECD, בעוד פריון העבודה של יתר 90% מהמועסקים נמוך ב-24% מהממוצע. פער זה מתורגם לבסיס מס צר, כאשר 20% בלבד מהעובדים מממנים 93% מהכנסות המדינה ממס הכנסה, ומחצית מהעובדים אינם מגיעים לרף המס. מצב זה מגביר את התלות של המדינה בקבוצה מצומצמת של עובדים בעלי הכנסה גבוהה.

בנוסף, הדוח מצביע על מגמת יציאה גוברת מישראל. מספר הרופאים הישראלים במדינות OECD (ללא ארה"ב) עלה מ-0.7% ב-2000 ל-1.9% ב-2023. ב-2024 עזבו את ישראל 35,993 ילידי הארץ, לעומת 13,820 שחזרו, פער של 160%. פרופ' דן בן דוד מזהיר כי תהליכים אלו עלולים להזין ולהאיץ את עצמם, ומדגיש כי "השאלה העמוקה יותר היא באיזו מדינה תמשול הממשלה בעוד דור". הוא קורא לשינוי סדרי עדיפויות כדי למנוע את הידרדרותה של ישראל ממדינה מפותחת.