בריטניה בוערת: הגירה, הקצנה פוליטית והפניית הגב לישראל

בריטניה מתמודדת עם משבר זהות עמוק, המתבטא בהגירה מוגברת, הקצנה פוליטית, עלייה באנטישמיות והתרחקות מיחסיה עם ישראל. ד"ר איתן לסרי מציין כי אלו אינם משברים נפרדים, אלא סימנים לשבר רחב יותר בביטחון ובאמון הציבורי, המהווים סכנה לדמוקרטיה הבריטית.

מדיניות ההגירה הבריטית נמצאת במוקד המחלוקת, כאשר הציבור דורש שליטה מחודשת. ממשלת הלייבור, בראשות אנדי ברנהאם, ביטלה את תוכנית הגירוש לרואנדה והתמקדה ברשתות הברחה, אך קיים חוסר אמון ביכולת המדינה להבחין בין זכאים להגנה ללא זכאים ולאכוף את החוק. במקביל, ישנה דרישה להציב גבולות ברורים להסתה ואלימות, כאשר סוגיית דתו של נבחר ציבור פחות חשובה ממדיניותו.

התארגנות פוליטית של מצביעים מוסלמים סביב המלחמה בעזה נחשבת לחלק מהמשחק הדמוקרטי, אך איומים, הפחדות או ביטויים אנטישמיים מטופלים בחומרה. בריטניה נדרשת לעקוב אחר זהותם של נבחרים מוסלמים ולמנוע הצבת נאמנות קבוצתית מעל החוק. מאז אירועי ה-7 באוקטובר, ממשלת הלייבור השעתה רישיונות יצוא ביטחוני לישראל והרחיבה צעדים נגד גורמים בהתנחלויות, צעדים הנחשבים בעיני ישראל כפוגעים בשותפות אסטרטגית.

קמפיינים להחרמת מוצרים ישראליים ודרישות מיהודים להצהיר עמדות פוליטיות חוצים את הגבול מחופש המחאה להפחדה ואפליה. שר החוץ הישראלי גדעון סער הגיב בחריפות על מדיניות הלייבור, הורה על הפסקת שיתופי פעולה, איסור כניסה לחברי פרלמנט בריטים ושלל מעמד הקונסוליה הבריטית בירושלים, מהלך המעיד על מעבר ישראלי מתגובתיות להצבת קווים אדומים.

הטיפול באנטישמיות והגנה על הקהילה היהודית נבחנים כמבחן ליכולתה של בריטניה להגן על אזרחיה ולמנוע מהעוינות כלפי ישראל להפוך לרדיפת יהודים. בעוד הלייבור מדגיש משפט בינלאומי ולחץ על ישראל, השמרנים ו-Reform UK דורשים אכיפת גבולות תקיפה ותמיכה בישראל. בריטניה ניצבת בפני אתגר לשמר שותפות אסטרטגית לצד מחלוקת מדינית, מבלי להפוך את הלחץ על ישראל לתחליף להתמודדות עם איומים אזוריים. המדינה נדרשת לייצב מדיניות הגירה, להילחם בטרור, להגן על אזרחיה ולהשיב את האיזון ביחסיה עם ישראל.