בריטניה במשבר: ההגירה, האנטישמיות והקרע עם ישראל שמטלטלים את הממלכה | דעה

בריטניה מתמודדת עם משבר רב-ממדי הכולל סוגיות הגירה, זהות לאומית, עלייה באנטישמיות והידרדרות ביחסים עם ישראל. מדיניות ההגירה מהווה מוקד עימות מרכזי, כאשר מפלגת Reform UK, בראשות נייג'ל פרג', הציעה להשעות את מערכת המקלט לחמש שנים, לבטל כ-90 אלף בקשות תלויות ולהרחיק מבקשי מקלט. מנגד, מתנגדיו מזהירים מפגיעה בחובות הומניטריות.

העלייה בתקריות האנטישמיות מהווה דאגה מרכזית, כאשר ארגון CST דיווח על 4,298 תקריות ב-2023, 3,528 ב-2024 ו-3,700 ב-2025. במחצית הראשונה של 2026 נרשמה עלייה של 21% לעומת התקופה המקבילה. הקהילה היהודית חוששת לביטחונה, ואירועים כמו הצבת פסל של מרוואן ברגותי, שהורשע ברצח, במתחם Palestine House בלונדון, מעוררים מחלוקת.

היחסים עם ישראל הורעו מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. בריטניה השעתה רישיונות יצוא ביטחוני והטילה סנקציות על גורמים בהתנחלויות. בספטמבר 2026, שר החוץ אד מיליבנד הודיע על צעדים נגד הרחבת ההתנחלויות וקידום בנייה באזור E1, מה שהוביל לתגובה ישראלית שכללה הפסקת שיתופי פעולה וצמצום מעמד הקונסוליה הבריטית בירושלים.

המשבר בבריטניה מחייב גיבוש מדיניות הגירה ברורה, מאבק בטרור והסתה, והגנה על הקהילה היהודית. כמו כן, נדרש לשמר את השותפות האסטרטגית עם ישראל תוך הבחנה בין ביקורת לגיטימית להסתה, ולמנוע מהקיטוב החברתי לפגוע במוסדות הדמוקרטיים ובמעמד הבינלאומי של הממלכה.